תהילים 80

1 למנצח אל-ששנים עדות לאסף מזמור ב רעה ישראל האזינה-- נהג כצאן יוסף ישב הכרובים הופיעה

To the chief Musician upon Shoshannimeduth, A Psalm of Asaph. Give ear, O Shepherd of Israel, thou that leadest Joseph like a flock; thou that dwellest between the cherubim, shine forth.

2 לפני אפרים ובנימן ומנשה-- עוררה את-גבורתך ולכה לישעתה לנו

Before Ephraim and Benjamin and Manasseh stir up thy strength, and come and save us.

3 אלהים השיבנו והאר פניך ונושעה

Restore us again, O God, and cause thy face to shine; and we shall be saved.

4 יהוה אלהים צבאות-- עד-מתי עשנת בתפלת עמך

O LORD God of hosts, how long wilt thou be angry against the prayer of thy people?

5 האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש

Thou feedest them with the bread of tears; and givest them tears to drink in great measure.

6 תשימנו מדון לשכנינו ואיבינו ילעגו-למו

Thou makest us a strife to our neighbours: and our enemies laugh among themselves.

7 אלהים צבאות השיבנו והאר פניך ונושעה

Restore us again, O God of hosts, and cause thy face to shine; and we shall be saved.

8 גפן ממצרים תסיע תגרש גוים ותטעה

Thou hast brought a vine out of Egypt: thou hast cast out the heathen, and planted it.

9 פנית לפניה ותשרש שרשיה ותמלא-ארץ

Thou didst prepare room before it, and didst cause it to take deep root, and it filled the land.

10 כסו הרים צלה וענפיה ארזי-אל

The hills were covered with its shadow, and its boughs were like the goodly cedars.

11 תשלח קצירה עד-ים ואל-נהר יונקותיה

She sent out her boughs to the sea, and her branches to the river.

12 למה פרצת גדריה וארוה כל-עברי דרך

Why hast thou then broke down her hedges, so that all they who pass by the way do pluck her?

13 יכרסמנה חזיר מיער וזיז שדי ירענה

The boar from the forest doth waste it, and the wild beast of the field doth devour it.

14 אלהים צבאות שוב-נא הבט משמים וראה ופקד גפן זאת

Return, we beseech thee, O God of hosts: look down from heaven, and behold, and visit this vine;

15 וכנה אשר-נטעה ימינך ועל-בן אמצתה לך

And the vineyard which thy right hand planted, and the branch that thou madest strong for thyself.

16 שרפה באש כסוחה מגערת פניך יאבדו

It is burnt with fire, it is cut down: they perish at the rebuke of thy countenance.

17 תהי-ידך על-איש ימינך על-בן-אדם אמצת לך

Let thy hand be upon the man of thy right hand, upon the son of man whom thou madest strong for thyself.

18 ולא-נסוג ממך תחינו ובשמך נקרא

So will we not go back from thee: revive us, and we will call upon thy name.

19 יהוה אלהים צבאות השיבנו האר פניך ונושעה

Restore us again, O LORD God of hosts, cause thy face to shine; and we shall be saved.