תהילים 80
| למנצח אל-ששנים עדות לאסף מזמור ב רעה ישראל האזינה-- נהג כצאן יוסף ישב הכרובים הופיעה | 1 |
For the Chief Musician; set to Shoshannim Eduth. A Psalm of Asaph. Give ear, O Shepherd of Israel, thou that leadest Joseph like a flock; thou that sittest upon the cherubim, shine forth.
| לפני אפרים ובנימן ומנשה-- עוררה את-גבורתך ולכה לישעתה לנו | 2 |
Before Ephraim and Benjamin and Manasseh, stir up thy might, and come to save us.
| אלהים השיבנו והאר פניך ונושעה | 3 |
Turn us again, O God; and cause thy face to shine, and we shall be saved.
| יהוה אלהים צבאות-- עד-מתי עשנת בתפלת עמך | 4 |
O LORD God of hosts, how long wilt thou be angry against the prayer of thy people?
| האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש | 5 |
Thou hast fed them with the bread of tears, and given them tears to drink in large measure.
| תשימנו מדון לשכנינו ואיבינו ילעגו-למו | 6 |
Thou makest us a strife unto our neighbours: and our enemies laugh among themselves.
| אלהים צבאות השיבנו והאר פניך ונושעה | 7 |
Turn us again, O God of hosts; and cause thy face to shine, and we shall be saved.
| גפן ממצרים תסיע תגרש גוים ותטעה | 8 |
Thou broughtest a vine out of Egypt: thou didst drive out the nations, and plantedst it.
| פנית לפניה ותשרש שרשיה ותמלא-ארץ | 9 |
Thou preparedst [room] before it, and it took deep root, and filled the land.
| כסו הרים צלה וענפיה ארזי-אל | 10 |
The mountains were covered with the shadow of it, and the boughs thereof were [like] cedars of God.
| תשלח קצירה עד-ים ואל-נהר יונקותיה | 11 |
She sent out her branches unto the sea, and her shoots unto the River.
| למה פרצת גדריה וארוה כל-עברי דרך | 12 |
Why hast thou broken down her fences, so that all they which pass by the way do pluck her?
| יכרסמנה חזיר מיער וזיז שדי ירענה | 13 |
The boar out of the wood doth ravage it, and the wild beasts of the field feed on it.
| אלהים צבאות שוב-נא הבט משמים וראה ופקד גפן זאת | 14 |
Turn again, we beseech thee, O God of hosts: look down from heaven, and behold, and visit this vine,
| וכנה אשר-נטעה ימינך ועל-בן אמצתה לך | 15 |
And the stock which thy right hand hath planted, and the branch that thou madest strong for thyself.
| שרפה באש כסוחה מגערת פניך יאבדו | 16 |
It is burned with fire, it is cut down: they perish at the rebuke of thy countenance.
| תהי-ידך על-איש ימינך על-בן-אדם אמצת לך | 17 |
Let thy hand be upon the man of thy right hand, upon the son of man whom thou madest strong for thyself.
| ולא-נסוג ממך תחינו ובשמך נקרא | 18 |
So shall we not go back from thee: quicken thou us, and we will call upon thy name,
| יהוה אלהים צבאות השיבנו האר פניך ונושעה | 19 |
Turn us again, O LORD God of hosts; cause thy face to shine, and we shall be saved.
