< תהילים 79 >
מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך-- טמאו את היכל קדשך שמו את-ירושלם לעיים | 1 |
“A psalm of Asaph.” O God! the nations have come into thine inheritance; They have polluted thy holy temple; They have made Jerusalem a heap of ruins!
נתנו את-נבלת עבדיך-- מאכל לעוף השמים בשר חסידיך לחיתו-ארץ | 2 |
They have given the dead bodies of thy servants to be food for the birds of heaven, The flesh of thy holy ones to the wild beasts of the earth!
שפכו דמם כמים--סביבות ירושלם ואין קובר | 3 |
Their blood have they shed like water around Jerusalem, And there was none to bury them!
היינו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו | 4 |
We have become the reproach of our neighbors, —The scorn and derision of those around us.
עד-מה יהוה תאנף לנצח תבער כמו-אש קנאתך | 5 |
How long, O LORD! wilt thou be angry for ever? How long shall thy jealousy burn like fire?
שפך חמתך-- אל הגוים אשר לא-ידעוך ועל ממלכות-- אשר בשמך לא קראו | 6 |
Pour out thy wrath on the nations which acknowledge thee not. And on the kingdoms which call not upon thy name!
כי אכל את-יעקב ואת-נוהו השמו | 7 |
For they have devoured Jacob, And laid waste his dwelling-place.
אל-תזכר-לנו עונת ראשנים מהר יקדמונו רחמיך-- כי דלונו מאד | 8 |
O remember not against us former iniquities; Let thy tender mercy speedily succor us,
עזרנו אלהי ישענו-- על-דבר כבוד-שמך והצילנו וכפר על-חטאתינו למען שמך | 9 |
For we are brought very low! Help us, O God of our salvation! for the honor of thy name; F or thy name's sake save us, and forgive our iniquities!
למה יאמרו הגוים-- איה אלהיהם יודע בגיים (בגוים) לעינינו נקמת דם-עבדיך השפוך | 10 |
Why should the nations say, “Where is their God?” May the revenging of the blood of thy servants, which hath been shed, Be manifested among the nations before our eyes!
תבוא לפניך אנקת אסיר כגדל זרועך--הותר בני תמותה | 11 |
Let the cry of the prisoner come before thee! According to the greatness of thy power preserve those that are appointed to die!
והשב לשכנינו שבעתים אל-חיקם חרפתם אשר חרפוך אדני | 12 |
And return sevenfold into our neighbors' bosoms The reproach with which they have reproached thee, O Lord!
ואנחנו עמך וצאן מרעיתך-- נודה לך לעולם לדר ודר-- נספר תהלתך | 13 |
So shall we, thy people, and the flock of thy pasture, Give thanks to thee for ever. And show forth thy praise to all generations.