< תהילים 78 >
משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי-פי | 1 |
Ein song til lærdom av Asaf. Lyd, mitt folk, på læra mi, legg øyra til det munnen min talar!
אפתחה במשל פי אביעה חידות מני-קדם | 2 |
Eg vil opna min munn med fyndord, eg vil lata gåtor frå gamall tid strøyma ut.
אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו-לנו | 3 |
Det me hev høyrt og veit, og det våre feder hev fortalt oss,
לא נכחד מבניהם-- לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאתיו אשר עשה | 4 |
det vil me ikkje dylja for deira born, men fortelja Herrens pris for den komande ætti, og hans styrke og hans under, som han hev gjort.
ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את-אבותינו-- להודיעם לבניהם | 5 |
Han hev sett upp eit vitnemål i Jakob, og ei lov hev han lagt i Israel, som han baud våre feder, til å kunngjera deim for borni,
למען ידעו דור אחרון--בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם | 6 |
so den komande ætti, dei born som skulde verta fødde, kunde kjenna deim, at dei kunde koma fram og fortelja um deim til sine born,
וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי-אל ומצותיו ינצרו | 7 |
og setja si von til Gud, og ikkje gløyma Guds verk, men taka vare på hans bodord,
ולא יהיו כאבותם-- דור סורר ומרה דור לא-הכין לבו ולא-נאמנה את-אל רוחו | 8 |
og ikkje vera som deira feder, ei tver og tråssug ætt, ei ætt som ikkje gjorde sitt hjarta fast, og som i si ånd ikkje var trufast mot Gud.
בני-אפרים נושקי רומי-קשת הפכו ביום קרב | 9 |
Efraims born, dei væpna bogeskyttarar, dei snudde på stridsdagen.
לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת | 10 |
Dei heldt ikkje Guds pakt og vilde ikkje ferdast i hans lov.
וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם | 11 |
Og dei gløymde hans storverk og hans under som han hadde synt deim.
נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה-צען | 12 |
For deira feder hadde han gjort under i Egyptarlandet på Soans mark.
בקע ים ויעבירם ויצב-מים כמו-נד | 13 |
Han kløyvde havet og let deim ganga igjenom, og let vatnet standa som ein haug.
וינחם בענן יומם וכל-הלילה באור אש | 14 |
Og han leidde deim med skyi um dagen, og heile natti ved elds ljos.
יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה | 15 |
Han kløyvde berg i øydemarki og let deim drikka som av store vatsdjup.
ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים | 16 |
Og han let bekkjer koma or fjellet og fekk vatn til å renna ned som elvar.
ויוסיפו עוד לחטא-לו-- למרות עליון בציה | 17 |
Men dei heldt endå på og synda imot honom, og var tråssuge mot den Høgste i øydemarki.
וינסו-אל בלבבם-- לשאל-אכל לנפשם | 18 |
Og dei freista Gud i sitt hjarta, so dei kravde mat for si lyst.
וידברו באלהים אמרו היוכל אל--לערך שלחן במדבר | 19 |
Og dei tala imot Gud, dei sagde: «Kann vel Gud duka bord i øydemarki?
הן הכה-צור ויזובו מים-- ונחלים ישטפו הגם-לחם יוכל תת אם-יכין שאר לעמו | 20 |
Sjå, han slo i berg, so vatn rann ut, og bekkjer fløymde. Tru han og kann gjeva brød, eller koma med kjøt til sitt folk?»
לכן שמע יהוה-- ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם-אף עלה בישראל | 21 |
Difor, då Herren høyrde det, vart han harm, og eld loga upp mot Jakob, og vreide reiste seg mot Israel;
כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו | 22 |
for dei trudde ikkje på Gud og leit ikkje på hans frelsa.
ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח | 23 |
Og han gav skyerne ovantil, og himmelportarne let han upp.
וימטר עליהם מן לאכל ודגן-שמים נתן למו | 24 |
Og han let manna regna yver deim til føda, og himmelkorn gav han deim.
לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע | 25 |
Englebrød fekk menneskje eta, nista sende han deim til mette.
יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן | 26 |
Han let austanvinden fara ut i himmelen, og han førde sunnanvinden fram ved si magt.
וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף | 27 |
Og han let kjøt regna yver deim som dust, og fljugande fuglar som havsens sand,
ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו | 28 |
og han let deim falla ned midt i deira læger, kringum deira bustader.
ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם | 29 |
Og dei åt og vart ovleg mette, og det dei hadde hug på, let han deim få.
לא-זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם | 30 |
Dei var ikkje komne burt frå si lyst, endå hadde dei maten i munnen,
ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע | 31 |
då steig Guds vreide upp imot deim, og han drap deira sterke menner hjå deim, og Israels ungdomar slo han ned.
בכל-זאת חטאו-עוד ולא-האמינו בנפלאותיו | 32 |
Med alt dette synda dei endå, og dei trudde ikkje på hans under.
ויכל-בהבל ימיהם ושנותם בבהלה | 33 |
Og han let deira dagar kverva i fåfengd, og deira år i rædsla.
אם-הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו-אל | 34 |
Når han slo deim ned, då spurde dei etter honom, og vende um og søkte Gud,
ויזכרו כי-אלהים צורם ואל עליון גאלם | 35 |
og kom i hug at Gud var deira berg og den høgste Gud var deira atterløysar.
ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו-לו | 36 |
Men dei gjølte for honom med sin munn, og laug for honom med si tunga.
ולבם לא-נכון עמו ולא נאמנו בבריתו | 37 |
Og deira hjarta hekk ikkje fast ved honom, og dei var ikkje true mot hans pakt.
והוא רחום יכפר עון-- ולא-ישחית והרבה להשיב אפו ולא-יעיר כל-חמתו | 38 |
Men han er miskunnsam, han forlet skuld og tyner ikkje, og mange gonger let han sin vreide venda um, og han vakte ikkje heile sin harm.
ויזכר כי-בשר המה רוח הולך ולא ישוב | 39 |
Og han kom i hug at dei var kjøt, ein andepust som kverv og ikkje kjem att.
כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון | 40 |
Kor ofte dei tråssa honom i øydemarki og gjorde honom sorg i audni!
וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו | 41 |
Og dei freista atter Gud og krenkte Israels Heilage.
לא-זכרו את-ידו יום אשר-פדם מני-צר | 42 |
Dei kom ikkje handi hans i hug, eller den dagen då han fria deim frå fienden,
אשר-שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה-צען | 43 |
då han gjorde sine teikn i Egyptarland, og sine undergjerningar på Soans mark.
ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל-ישתיון | 44 |
Og han gjorde deira elvar til blod, og sine rennande vatn kunde dei ikkje drikka.
ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם | 45 |
Han sende imot deim flugesvermar som åt deim upp, og froskar som tynte deim.
ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה | 46 |
Og han gav deira grøda til gnagaren og deira arbeid til grashoppen.
יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל | 47 |
Han slo deira vintre ned med hagl og deira morbærtre med haglsteinar.
ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים | 48 |
Og han gav deira fe til haglet og deira hjorder til eldingarne.
ישלח-בם חרון אפו--עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים | 49 |
Han sende på deim sin brennande vreide, sinne og harm og trengsla, ei sending av uferds-englar.
יפלס נתיב לאפו לא-חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר | 50 |
Han braut veg for sin vreide, han sparde ikkje deira sjæl for dauden, og deira liv gav han til sotti.
ויך כל-בכור במצרים ראשית אונים באהלי-חם | 51 |
Og han slo alle fyrstefødde i Egyptarland, fyrstegrøda av dei sterke i Khams tjeld.
ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר | 52 |
Og han let sitt folk fara av stad som sauer, og førde deim som ei hjord i øydemarki.
וינחם לבטח ולא פחדו ואת-אויביהם כסה הים | 53 |
Og han leidde deim trygt, og dei ræddast ikkje, men havet løynde deira fiendar.
ויביאם אל-גבול קדשו הר-זה קנתה ימינו | 54 |
Og han førde deim til sitt heilage landmerke, det fjell som hans høgre hand hadde vunne.
ויגרש מפניהם גוים-- ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל | 55 |
Og han dreiv ut heidningar for deim, og let deira land falla til deim som arv, og let Israels ætter bu i deira tjeld.
וינסו וימרו את-אלהים עליון ועדותיו לא שמרו | 56 |
Men dei freista Gud, den Høgste, og tråssa honom, og hans vitnemål agta dei ikkje på.
ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה | 57 |
Og dei veik av og var utrugne som deira feder, dei vende um som ein veik boge.
ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו | 58 |
Dei harma honom med sine haugar og eggja honom med sine avgudar.
שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל | 59 |
Gud høyrde det og vart vreid, og han vart svært leid av Israel.
ויטש משכן שלו אהל שכן באדם | 60 |
Og han gjekk burt frå sin bustad i Silo, det tjeld han hadde slege upp millom menneskje.
ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד-צר | 61 |
Og han let sin styrke verta førd burt som fange, og gav si æra i fiendehand.
ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר | 62 |
Og han gav sitt folk til sverdet, og på sin arv harmast han.
בחוריו אכלה-אש ובתולתיו לא הוללו | 63 |
Eld åt deira unge menner, og deira møyar fekk ingen bruresong.
כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה | 64 |
Deira prestar fall for sverdet, og deira enkjor fekk ikkje syrgja
ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין | 65 |
Då vakna Herren som ein sovande, som ei kjempa frå rus av vin.
ויך-צריו אחור חרפת עולם נתן למו | 66 |
Og han slo sine fiendar attende, og han førde yver deim æveleg skam.
וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר | 67 |
Og han støytte burt Josefs tjeld, og Efraims ætt valde han ikkje ut.
ויבחר את-שבט יהודה את-הר ציון אשר אהב | 68 |
Men han valde Judas ætt, Sions fjell som han elska.
ויבן כמו-רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם | 69 |
Og han bygde sin heilagdom som høge fjell, liksom jordi som han hev grunnfest til æveleg tid.
ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן | 70 |
Og han valde ut David, sin tenar, og tok honom frå sauegrindarne.
מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו | 71 |
Han førde honom frå lambsauerne som han fylgde, til å gjæta Jakob, sitt folk, og Israel, sin arv.
וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם | 72 |
Og han gjætte deim etter sitt ærlege hjarta, og med si kloke hand leidde han deim.