< תהילים 78 >

משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי-פי 1
Cantico di Asaf. Ascolta, popolo mio, il mio insegnamento; porgete gli orecchi alle parole della mia bocca!
אפתחה במשל פי אביעה חידות מני-קדם 2
Io aprirò la mia bocca per proferir parabole, esporrò i misteri de’ tempi antichi.
אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו-לנו 3
Quel che noi abbiamo udito e conosciuto, e che i nostri padri ci hanno raccontato,
לא נכחד מבניהם-- לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאתיו אשר עשה 4
non lo celeremo ai loro figliuoli; diremo alla generazione avvenire le lodi dell’Eterno, e la sua potenza e le maraviglie ch’egli ha operato.
ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את-אבותינו-- להודיעם לבניהם 5
Egli stabilì una testimonianza in Giacobbe, e pose una legge in Israele, ch’egli ordinò ai nostri padri di far conoscere ai loro figliuoli,
למען ידעו דור אחרון--בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם 6
perché fossero note alla generazione avvenire, ai figliuoli che nascerebbero, i quali alla loro volta le narrerebbero ai loro figliuoli,
וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי-אל ומצותיו ינצרו 7
ond’essi ponessero in Dio la loro speranza e non dimenticassero le opere di Dio, ma osservassero i suoi comandamenti;
ולא יהיו כאבותם-- דור סורר ומרה דור לא-הכין לבו ולא-נאמנה את-אל רוחו 8
e non fossero come i loro padri, una generazione caparbia e ribelle, una generazione dal cuore incostante, e il cui spirito non fu fedele a Dio.
בני-אפרים נושקי רומי-קשת הפכו ביום קרב 9
I figliuoli di Efraim, gente di guerra, buoni arcieri, voltaron le spalle il dì della battaglia.
לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת 10
Non osservarono il patto di Dio, e ricusarono di camminar secondo la sua legge;
וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם 11
e dimenticarono le sue opere e i prodigi ch’egli avea loro fatto vedere.
נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה-צען 12
Egli avea compiuto maraviglie in presenza de’ loro padri, nel paese d’Egitto, nelle campagne di Zoan.
בקע ים ויעבירם ויצב-מים כמו-נד 13
Fendé il mare e li fece passare, e fermò le acque come in un mucchio.
וינחם בענן יומם וכל-הלילה באור אש 14
Di giorno li guidò con una nuvola, e tutta la notte con una luce di fuoco.
יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה 15
Schiantò rupi nel deserto, e li abbeverò copiosamente, come da gorghi.
ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים 16
Fece scaturire ruscelli dalla roccia e ne fece scender dell’acque a guisa di fiumi.
ויוסיפו עוד לחטא-לו-- למרות עליון בציה 17
Ma essi continuarono a peccare contro di lui, a ribellarsi contro l’Altissimo, nel deserto;
וינסו-אל בלבבם-- לשאל-אכל לנפשם 18
e tentarono Dio in cuor loro, chiedendo cibo a lor voglia.
וידברו באלהים אמרו היוכל אל--לערך שלחן במדבר 19
E parlarono contro Dio, dicendo: Potrebbe Dio imbandirci una mensa nel deserto?
הן הכה-צור ויזובו מים-- ונחלים ישטפו הגם-לחם יוכל תת אם-יכין שאר לעמו 20
Ecco, egli percosse la roccia e ne colarono acque, ne traboccaron torrenti; potrebb’egli darci anche del pane, e provveder di carne il suo popolo?
לכן שמע יהוה-- ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם-אף עלה בישראל 21
Perciò l’Eterno, avendoli uditi, s’adirò fieramente, e un fuoco s’accese contro Giacobbe, e l’ira sua si levò contro Israele,
כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו 22
perché non aveano creduto in Dio, né avevano avuto fiducia nella sua salvazione;
ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח 23
eppure egli comandò alle nuvole di sopra, e aprì le porte del cielo,
וימטר עליהם מן לאכל ודגן-שמים נתן למו 24
e fece piover su loro manna da mangiare, e dette loro del frumento del cielo.
לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע 25
L’uomo mangiò del pane dei potenti; egli mandò loro del cibo a sazietà.
יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן 26
Fece levare in cielo il vento orientale, e con la sua potenza addusse il vento di mezzodì;
וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף 27
fece piover su loro della carne come polvere, degli uccelli alati, numerosi come la rena del mare;
ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו 28
e li fece cadere in mezzo al loro campo, d’intorno alle loro tende.
ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם 29
Così essi mangiarono e furon ben satollati, e Dio mandò loro quel che aveano bramato.
לא-זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם 30
Non si erano ancora distolti dalle loro brame, avevano ancora il loro cibo in bocca,
ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע 31
quando l’ira di Dio si levò contro loro, e ne uccise tra i più fiorenti, e abbatté i giovani d’Israele.
בכל-זאת חטאו-עוד ולא-האמינו בנפלאותיו 32
Con tutto ciò peccarono ancora, e non credettero alle sue maraviglie.
ויכל-בהבל ימיהם ושנותם בבהלה 33
Ond’egli consumò i loro giorni in vanità, e i loro anni in ispaventi.
אם-הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו-אל 34
Quand’ei li uccideva, essi lo ricercavano e tornavano bramosi di ritrovare Iddio;
ויזכרו כי-אלהים צורם ואל עליון גאלם 35
e si ricordavano che Dio era la loro ròcca, l’Iddio altissimo il loro redentore.
ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו-לו 36
Essi però lo lusingavano con la loro bocca, e gli mentivano con la loro lingua.
ולבם לא-נכון עמו ולא נאמנו בבריתו 37
Il loro cuore non era diritto verso lui, e non eran fedeli al suo patto.
והוא רחום יכפר עון-- ולא-ישחית והרבה להשיב אפו ולא-יעיר כל-חמתו 38
Ma egli, che è pietoso, che perdona l’iniquità e non distrugge il peccatore, più volte rattenne la sua ira, e non lasciò divampare tutto il suo cruccio.
ויזכר כי-בשר המה רוח הולך ולא ישוב 39
Ei si ricordò ch’essi erano carne, un fiato che passa e non ritorna.
כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון 40
Quante volte si ribellarono a lui nel deserto, e lo contristarono nella solitudine!
וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו 41
E tornarono a tentare Iddio e a provocare il Santo d’Israele.
לא-זכרו את-ידו יום אשר-פדם מני-צר 42
Non si ricordaron più della sua mano, del giorno in cui egli li liberò dal nemico,
אשר-שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה-צען 43
quando operò i suoi miracoli in Egitto, e i suoi prodigi nelle campagne di Zoan;
ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל-ישתיון 44
mutò i loro fiumi in sangue, e i loro rivi in guisa che non potean più bere;
ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם 45
mandò contro loro mosche velenose che li divoravano, e rane che li distruggevano;
ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה 46
dette il loro raccolto ai bruchi e la loro fatica alle locuste;
יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל 47
distrusse le loro vigne con la gragnuola e i loro sicomori coi grossi chicchi d’essa;
ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים 48
abbandonò il loro bestiame alla grandine e le lor gregge ai fulmini.
ישלח-בם חרון אפו--עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים 49
Scatenò su loro l’ardore del suo cruccio, ira, indignazione e distretta, una torma di messaggeri di malanni.
יפלס נתיב לאפו לא-חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר 50
Dette libero corso alla sua ira; non preservò dalla morte la loro anima, ma abbandonò la loro vita alla pestilenza.
ויך כל-בכור במצרים ראשית אונים באהלי-חם 51
Percosse tutti i primogeniti d’Egitto, le primizie del vigore nelle tende di Cham;
ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר 52
ma fece partire il suo popolo a guisa di pecore, e lo condusse a traverso il deserto come una mandra.
וינחם לבטח ולא פחדו ואת-אויביהם כסה הים 53
Lo guidò sicuramente sì che non ebbero da spaventarsi, mentre il mare inghiottiva i loro nemici.
ויביאם אל-גבול קדשו הר-זה קנתה ימינו 54
Li fece arrivare alla sua santa frontiera, alla montagna che la sua destra avea conquistato.
ויגרש מפניהם גוים-- ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל 55
Scacciò le nazioni dinanzi a loro, ne assegnò loro a sorte il paese quale eredità, e nelle tende d’esse fece abitare le tribù d’Israele.
וינסו וימרו את-אלהים עליון ועדותיו לא שמרו 56
E nondimeno tentarono l’Iddio altissimo e si ribellarono e non osservarono le sue testimonianze.
ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה 57
Si trassero indietro e furono sleali come i loro padri; si rivoltarono come un arco fallace;
ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו 58
lo provocarono ad ira coi loro alti luoghi, lo mossero a gelosia con le loro sculture.
שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל 59
Dio udì questo, e si adirò, prese Israele in grande avversione,
ויטש משכן שלו אהל שכן באדם 60
onde abbandonò il tabernacolo di Silo, la tenda ov’era dimorato fra gli uomini;
ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד-צר 61
e lasciò menare la sua Forza in cattività, e lasciò cader la sua Gloria in man del nemico.
ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר 62
Abbandonò il suo popolo alla spada, e s’adirò contro la sua eredità.
בחוריו אכלה-אש ובתולתיו לא הוללו 63
Il fuoco consumo i loro giovani, e le loro vergini non ebber canto nuziale.
כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה 64
I loro sacerdoti caddero per la spada, e le loro vedove non fecer lamento.
ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין 65
Poi il Signore si risvegliò come uno che dormisse, come un prode che grida eccitato dal vino.
ויך-צריו אחור חרפת עולם נתן למו 66
E percosse i suoi nemici alle spalle, e mise loro addosso un eterno vituperio.
וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר 67
Ma ripudiò la tenda di Giuseppe, e non elesse la tribù di Efraim;
ויבחר את-שבט יהודה את-הר ציון אשר אהב 68
ma elesse la tribù di Giuda, il monte di Sion ch’egli amava.
ויבן כמו-רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם 69
Edificò il suo santuario a guisa de’ luoghi eccelsi, come la terra ch’egli ha fondata per sempre.
ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן 70
Elesse Davide, suo servitore, lo prese dagli ovili;
מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו 71
lo trasse di dietro alle pecore lattanti, per pascere Giacobbe suo popolo, ed Israele sua eredità.
וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם 72
Ed egli li pasturò secondo l’integrità del suo cuore, e li guidò con mano assennata.

< תהילים 78 >