תהילים 78
| משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי-פי | 1 |
Nimm zu Ohren, mein Volk, mein Gesetz, zu meines Mundes Reden neigt euer Ohr!
| אפתחה במשל פי אביעה חידות מני-קדם | 2 |
Ich will in Sprüchen meinen Mund auftun, ich lasse aus der Vorzeit Rätsel hervorquellen.
| אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו-לנו | 3 |
Was wir gehört und erkannt, und unsere Väter uns erzählt,
| לא נכחד מבניהם-- לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאתיו אשר עשה | 4 |
Nicht wollen wir es verhehlen ihren Söhnen, wollen dem späteren Geschlecht Jehovahs Lob erzählen, und Seine Stärke und Seine Wunder, die Er getan hat.
| ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את-אבותינו-- להודיעם לבניהם | 5 |
Und Er richtete ein Zeugnis auf in Jakob und setzte ein Gesetz in Israel ein, das unseren Vätern Er gebot, sie ihren Söhnen zu wissen zu tun.
| למען ידעו דור אחרון--בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם | 6 |
Auf daß es erkennete das spätere Geschlecht, die Söhne, die geboren werden, daß sie aufstünden und es ihren Söhnen erzähleten.
| וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי-אל ומצותיו ינצרו | 7 |
Und daß sie auf Gott ihr Zutrauen setzeten, und nicht der Taten Gottes vergäßen, und Seine Gebote bewahrten.
| ולא יהיו כאבותם-- דור סורר ומרה דור לא-הכין לבו ולא-נאמנה את-אל רוחו | 8 |
Und nicht wie ihre Väter würden ein aufrührerisches und widerspenstiges Geschlecht, dessen Herz nicht fest war, und dessen Geist nicht treu war mit Gott.
| בני-אפרים נושקי רומי-קשת הפכו ביום קרב | 9 |
Die Söhne Ephraims waren bewaffnete Bogenschützen, die am Tage des Kampfes sich umkehrten.
| לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת | 10 |
Sie hielten den Bund Gottes nicht, und weigerten sich, in Seinem Gesetz zu wandeln.
| וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם | 11 |
Und sie vergaßen Seiner Taten und Seiner Wunder, die Er sie sehen ließ.
| נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה-צען | 12 |
Vor ihren Vätern tat Er Wunder im Lande Ägypten, in Zoans Gefilde.
| בקע ים ויעבירם ויצב-מים כמו-נד | 13 |
Er spaltete das Meer und führte sie hindurch, und stellte die Wasser wie einen Haufen auf.
| וינחם בענן יומם וכל-הלילה באור אש | 14 |
Und Er führte sie am Tag in einer Wolke, und die ganze Nacht im Lichte des Feuers.
| יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה | 15 |
Er spaltete in der Wüste Felsen, und tränkte sie viel wie aus Abgründen.
| ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים | 16 |
Und Bächlein ließ Er aus der Felsklippe ausgehen, und Wasser wie Flüsse herabflie-ßen.
| ויוסיפו עוד לחטא-לו-- למרות עליון בציה | 17 |
Und noch fuhren sie fort zu sündigen gegen Ihn, sich in der Dürre dem Höchsten zu widersetzen.
| וינסו-אל בלבבם-- לשאל-אכל לנפשם | 18 |
Und sie versuchten Gott in ihrem Herzen, und fragten um Speise für ihre Seele.
| וידברו באלהים אמרו היוכל אל--לערך שלחן במדבר | 19 |
Und sie redeten wider Gott, sie sagten: Kann Gott in der Wüste einen Tisch zurichten?
| הן הכה-צור ויזובו מים-- ונחלים ישטפו הגם-לחם יוכל תת אם-יכין שאר לעמו | 20 |
Siehe, Er schlug den Felsen und Wasser floß und Bäche fluteten; wird Er auch Brot geben können? wird Er Fleisch bereiten Seinem Volk?
| לכן שמע יהוה-- ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם-אף עלה בישראל | 21 |
Darum hörte Jehovah, und Er wütete, und Feuer loderte auf gegen Jakob, und Zorn stieg auch auf wider Israel.
| כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו | 22 |
Weil sie an Gott nicht glaubten und auf Sein Heil nicht vertrauten.
| ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח | 23 |
Und Er gebot den Ätherkreisen oben und öffnete des Himmels Türen.
| וימטר עליהם מן לאכל ודגן-שמים נתן למו | 24 |
Und Er ließ Manna auf sie regnen, zu essen, und gab ihnen Korn des Himmels.
| לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע | 25 |
Brot der Gewaltigen aß der Mann, Zehrung sandte Er ihnen zur Sättigung.
| יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן | 26 |
Und Er ließ herfahren am Himmel den Ostwind, und trieb in Seiner Stärke den Südwind her.
| וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף | 27 |
Und ließ Fleisch regnen auf sie wie Staub, und wie Sand der Meere das geflügelte Gevögel.
| ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו | 28 |
Und ließ sie fallen mitten in sein Lager, rings um seine Wohnungen.
| ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם | 29 |
Und sie aßen und wurden sehr satt. Er brachte ihnen, wonach sie gelüsteten.
| לא-זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם | 30 |
Sie waren ihren Gelüsten nicht entfremdet, ihre Speise war noch in ihrem Munde,
| ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע | 31 |
Da stieg auf wider sie der Zorn Gottes. Und Er würgte unter ihren Fetten, und streckte nieder Israels Jünglinge.
| בכל-זאת חטאו-עוד ולא-האמינו בנפלאותיו | 32 |
Bei all dem sündigten sie noch und glaubten nicht an Seine Wunder.
| ויכל-בהבל ימיהם ושנותם בבהלה | 33 |
Und Er ließ ihre Tage sich verzehren in Nichtigkeit, und ihre Jahre in Bestürzung.
| אם-הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו-אל | 34 |
Wenn Er sie würgte, fragen sie nach Ihm, und kehrten zurück und verlangten frühe nach Gott.
| ויזכרו כי-אלהים צורם ואל עליון גאלם | 35 |
Und sie gedachten, daß Gott ihr Fels und Gott, der Allerhöchste, ihr Erlöser sei.
| ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו-לו | 36 |
Und sie beredeten Ihn mit ihrem Munde und redeten Ihm Falsches mit ihrer Zunge.
| ולבם לא-נכון עמו ולא נאמנו בבריתו | 37 |
Ihr Herz aber war nicht fest bei Ihm und waren nicht treu in Seinem Bund.
| והוא רחום יכפר עון-- ולא-ישחית והרבה להשיב אפו ולא-יעיר כל-חמתו | 38 |
Er aber ist erbarmungsvoll, Er sühnte die Missetat und verdarb sie nicht, und kehrte vielmals zurück von Seinem Zorn und erweckte nicht all Seinen Grimm.
| ויזכר כי-בשר המה רוח הולך ולא ישוב | 39 |
Und Er gedachte, daß Fleisch sie sind, ein Hauch, der hingeht und nicht zurückkehrt.
| כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון | 40 |
Wie oft waren sie widerspenstig wider Ihn in der Wüste, machten Ihm Schmerzen im Wüstenland.
| וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו | 41 |
Und sie versuchten wieder Gott, und machten Kummer dem Heiligen Israels.
| לא-זכרו את-ידו יום אשר-פדם מני-צר | 42 |
Sie gedachten nicht Seiner Hand des Tages, da Er aus der Drangsal sie einlöste.
| אשר-שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה-צען | 43 |
Wie Er tat Seine Zeichen in Ägypten und Seine Wahrzeichen in Zoans Gefilde.
| ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל-ישתיון | 44 |
Und Er verwandelte in Blut ihre Ströme und ihre Bächlein, daß sie nicht trinken konnten.
| ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם | 45 |
Er sandte wider sie das Ungeziefer und es fraß sie, und den Frosch und er verdarb sie.
| ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה | 46 |
Und Er gab dem Käfer ihr Gewächs und ihren Erwerb der Heuschrecke.
| יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל | 47 |
Er zerschlug mit Hagel ihren Weinstock und mit Schloßen ihre Maulbeerfeigenbäume.
| ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים | 48 |
Und ihr Getier gab Er dem Hagel preis und ihre Viehherden den Glühkohlen.
| ישלח-בם חרון אפו--עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים | 49 |
Er sandte wider sie Seines Zornes Glut, Wut und Unwille und Drangsal, eine Entsendung böser Engel.
| יפלס נתיב לאפו לא-חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר | 50 |
Er ebnete Seinem Zorn den Steig, und hielt ihre Seele nicht zurück vom Tod, und gab der Pest ihr Leben preis.
| ויך כל-בכור במצרים ראשית אונים באהלי-חם | 51 |
Und Er schlug alle Erstgeburt in Ägypten, die Erstlinge der Vollkraft in den Zelten Chams.
| ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר | 52 |
Und wie Schafe ließ Er aufbrechen Sein Volk und geleitete es wie eine Herde in der Wüste.
| וינחם לבטח ולא פחדו ואת-אויביהם כסה הים | 53 |
Und Er führte sie sicher, daß sie vor nichts schauderten; und ihre Feinde deckte das Meer.
| ויביאם אל-גבול קדשו הר-זה קנתה ימינו | 54 |
Und brachte sie zur Grenze Seines Heiligtums, zum Berge da, den Seine Rechte hat erworben.
| ויגרש מפניהם גוים-- ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל | 55 |
Und trieb die Völkerschaften aus vor ihnen, und ließ es ihnen zufallen, nach dem Stricke als Erbe, und ließ die Stämme Israels in ihren Zelten wohnen.
| וינסו וימרו את-אלהים עליון ועדותיו לא שמרו | 56 |
Sie aber versuchten und erbitterten Gott, den Allerhöchsten, und hielten nicht Seine Zeugnisse.
| ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה | 57 |
Und wichen zurück und wurden treulos wie ihre Väter, und kehrten sich ab wie ein trüglicher Bogen;
| ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו | 58 |
Und reizten Ihn durch ihre Opferhöhen, und erregten Ihn zum Eifer mit ihren Schnitzbildern.
| שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל | 59 |
Gott hörte es und wütete, und verschmähte Israel sehr;
| ויטש משכן שלו אהל שכן באדם | 60 |
Er gab dahin die Wohnung Schilos, das Zelt, darin unter Menschen Er wohnte,
| ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד-צר | 61 |
Und gab Seine Stärke in Gefangenschaft, und Seinen Schmuck in des Drängers Hand;
| ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר | 62 |
Er überantwortete Sein Volk dem Schwerte und wütete wider Sein Erbe.
| בחוריו אכלה-אש ובתולתיו לא הוללו | 63 |
Es fraß das Feuer Seine Jünglinge, und Seine Jungfrauen wurden nicht gefreit.
| כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה | 64 |
Es fielen Seine Priester durch das Schwert, und Seine Witwen weinten nicht.
| ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין | 65 |
Aber der Herr erwachte, wie ein Schlafender, wie ein Held aufjauchzt vom Wein.
| ויך-צריו אחור חרפת עולם נתן למו | 66 |
Und schlug Seine Dränger von hinten, und ewige Schmach legte Er auf sie.
| וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר | 67 |
Aber Er verschmähte Josephs Zelt, und wählte den Stamm Ephraim nicht.
| ויבחר את-שבט יהודה את-הר ציון אשר אהב | 68 |
Und Er erwählte Jehudahs Stamm, den Berg Zion, den Er liebte.
| ויבן כמו-רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם | 69 |
Und baute wie die Höhen Sein Heiligtum, wie die Erde, die auf ewig Er gegründet hat.
| ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן | 70 |
Und erwählte David, Seinen Knecht, und nahm ihn von der Schafe Hürden.
| מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו | 71 |
Hinter den Milchschafen weg brachte Er ihn, daß er weide Jakob, Sein Volk, und Israel, Sein Erbe.
| וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם | 72 |
Und er weidete sie nach der Rechtschaffenheit seines Herzens, und führte sie nach der Einsicht seiner Hände.
