< תהילים 78 >
משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי-פי | 1 |
Hymne d'Asaph. Mon peuple, écoute mes leçons! Prêtez l'oreille aux paroles de ma bouche!
אפתחה במשל פי אביעה חידות מני-קדם | 2 |
Je vais ouvrir la bouche par des chants, et du passé faire jaillir des sentences.
אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו-לנו | 3 |
Ce que nous avons entendu et appris, et que nos pères nous ont raconté,
לא נכחד מבניהם-- לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאתיו אשר עשה | 4 |
nous ne le cèlerons point à leurs enfants, redisant à la race future les louanges de l'Éternel, et sa puissance, et les miracles qu'il fit.
ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את-אבותינו-- להודיעם לבניהם | 5 |
Il érigea un témoignage en Jacob, et Il déposa une loi en Israël, qu'il ordonna à nos pères d'enseigner à leurs enfants,
למען ידעו דור אחרון--בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם | 6 |
pour qu'elle fût connue de l'âge qui suivrait, des enfants qui naîtraient, grandiraient pour la redire à leurs enfants;
וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי-אל ומצותיו ינצרו | 7 |
afin qu'ils missent en Dieu leur confiance, et n'oubliassent point les œuvres de Dieu, et qu'ils gardassent ses commandements,
ולא יהיו כאבותם-- דור סורר ומרה דור לא-הכין לבו ולא-נאמנה את-אל רוחו | 8 |
et ne fussent pas, comme leurs pères, une race réfractaire et rebelle, une race qui n'avait pas un cœur constant, et dont l'âme ne Lui était pas fidèle.
בני-אפרים נושקי רומי-קשת הפכו ביום קרב | 9 |
Les enfants d'Ephraïm furent des tireurs armés de l'arc, qui tournent le dos au jour du combat.
לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת | 10 |
Ils ne gardèrent point l'alliance de Dieu, et refusèrent de suivre ses lois;
וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם | 11 |
et ils oublièrent ses hauts faits et ses miracles, dont Il les rendit témoins.
נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה-צען | 12 |
Sous les yeux de leurs pères, Il fit des miracles, dans le pays d'Egypte, aux campagnes de Zoan.
בקע ים ויעבירם ויצב-מים כמו-נד | 13 |
Il entrouvrit la mer et les fit passer, et Il fit tenir les eaux comme une digue;
וינחם בענן יומם וכל-הלילה באור אש | 14 |
et Il les guidait le jour par la nuée, et toute la nuit, à la clarté de la flamme;
יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה | 15 |
Il fendit les rochers au désert, et les abreuva comme de flots abondants,
ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים | 16 |
et Il fit sortir des ruisseaux du rocher, et couler les eaux comme des torrents.
ויוסיפו עוד לחטא-לו-- למרות עליון בציה | 17 |
Mais ils continuèrent encore à pécher contre Lui, à être rebelles au Très-haut dans le désert.
וינסו-אל בלבבם-- לשאל-אכל לנפשם | 18 |
Et ils tentèrent Dieu dans leur cœur, demandant d'être nourris selon leur fantaisie;
וידברו באלהים אמרו היוכל אל--לערך שלחן במדבר | 19 |
et ils parlèrent contre Dieu, ils dirent: « Dieu pourra-t-Il dresser une table au désert?
הן הכה-צור ויזובו מים-- ונחלים ישטפו הגם-לחם יוכל תת אם-יכין שאר לעמו | 20 |
Voici, Il frappa le rocher, et l'eau a ruisselé, et les fleuves ont coulé; pourra-t-Il aussi donner du pain et fournir de la viande à son peuple? »
לכן שמע יהוה-- ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם-אף עלה בישראל | 21 |
Et à l'ouïe de ces propos, l'Éternel s'irrita, et un feu s'alluma contre Jacob, et la colère s'éleva contre Israël,
כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו | 22 |
parce qu'ils n'avaient pas foi en Dieu, et ne comptaient pas sur son secours.
ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח | 23 |
Cependant Il commanda aux nuées d'en haut, et Il ouvrit les portes des Cieux;
וימטר עליהם מן לאכל ודגן-שמים נתן למו | 24 |
et Il fit pleuvoir sur eux la manne pour les nourrir, et Il leur donna le froment céleste;
לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע | 25 |
ils mangèrent chacun le pain des princes; Il leur envoya de quoi se nourrir à rassasiement.
יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן | 26 |
Il fit lever dans le ciel le vent d'Orient, et amena par sa puissance le vent du Midi,
וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף | 27 |
et Il fit pleuvoir sur eux la chair comme de la poussière et des oiseaux ailés, comme le sable des mers,
ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו | 28 |
et Il les fit tomber au milieu de leur camp, tout autour de leurs habitations.
ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם | 29 |
Alors ils mangèrent et se rassasièrent pleinement, Il avait ainsi satisfait leur désir.
לא-זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם | 30 |
Ils ne s'étaient pas encore dépris de leur désir, ils avaient encore leur aliment dans leur bouche,
ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע | 31 |
que la colère de Dieu s'éleva contre eux, et qu'il fit un massacre parmi leurs hommes forts, et qu'il coucha par terre la jeunesse d'Israël.
בכל-זאת חטאו-עוד ולא-האמינו בנפלאותיו | 32 |
Néanmoins ils péchèrent encore, et ne crurent point à ses miracles.
ויכל-בהבל ימיהם ושנותם בבהלה | 33 |
Et d'un souffle Il consuma leurs jours, et leurs années par une ruine soudaine.
אם-הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו-אל | 34 |
Lorsqu'il les tuait, ils s'enquéraient de Lui, et revenaient, et cherchaient Dieu,
ויזכרו כי-אלהים צורם ואל עליון גאלם | 35 |
et se rappelaient que Dieu était leur rocher, et Dieu, le Très-haut, leur rédempteur;
ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו-לו | 36 |
mais leurs bouches le trompaient, et leurs langues lui mentaient,
ולבם לא-נכון עמו ולא נאמנו בבריתו | 37 |
et leur cœur ne Lui fut pas fermement uni, et ils ne furent pas fidèles à son alliance.
והוא רחום יכפר עון-- ולא-ישחית והרבה להשיב אפו ולא-יעיר כל-חמתו | 38 |
Toutefois, dans sa clémence, Il pardonna le crime et ne les détruisit pas; et souvent Il contint son courroux, et ne donna pas cours à toute sa colère.
ויזכר כי-בשר המה רוח הולך ולא ישוב | 39 |
Il se souvint donc qu'ils étaient des mortels, un souffle qui s'en va, et ne revient plus.
כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון | 40 |
Que de fois ils Lui furent rebelles au désert, et ils L'irritèrent dans la solitude!
וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו | 41 |
Et de nouveau ils tentèrent le Seigneur, et provoquèrent le Saint d'Israël.
לא-זכרו את-ידו יום אשר-פדם מני-צר | 42 |
Ils ne pensaient plus à ce qu'avait fait son bras, le jour où Il les délivra de l'ennemi,
אשר-שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה-צען | 43 |
lorsque en Egypte Il opéra des prodiges, et des miracles dans les campagnes de Zoan.
ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל-ישתיון | 44 |
Il changea ses fleuves en sang, et de leurs eaux ils ne purent plus boire.
ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם | 45 |
Parmi eux Il envoya des moucherons qui les dévorèrent, et des grenouilles qui furent leur fléau;
ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה | 46 |
et Il livra leur récolte à l'insecte vorace, et le fruit de leur labeur à la sauterelle.
יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל | 47 |
Il fit périr leurs vignes par la grêle, et leurs sycomores par les fourmis,
ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים | 48 |
et Il livra leur bétail à la grêle, et leurs troupeaux à la foudre.
ישלח-בם חרון אפו--עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים | 49 |
Il lança contre eux le feu de sa colère, le courroux, la fureur et l'angoisse, une cohorte d'anges des malheurs.
יפלס נתיב לאפו לא-חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר | 50 |
Il donna carrière à son courroux, ne refusa point leur âme à la mort, mais livra leur vie en proie à la peste,
ויך כל-בכור במצרים ראשית אונים באהלי-חם | 51 |
et frappa tous les premiers-nés en Egypte, et les prémices de la vigueur dans les tentes de Cham.
ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר | 52 |
Il fit ainsi partir son peuple comme des brebis, et le guida comme un troupeau dans le désert,
וינחם לבטח ולא פחדו ואת-אויביהם כסה הים | 53 |
et le mena sûrement, et ils furent sans crainte, et la mer recouvrit leurs adversaires.
ויביאם אל-גבול קדשו הר-זה קנתה ימינו | 54 |
Et Il les fit arriver dans ses limites saintes, à cette montagne que sa droite conquit;
ויגרש מפניהם גוים-- ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל | 55 |
et devant eux Il chassa les nations, et les leur fit échoir en portion d'héritage, et Il établit dans leurs tentes les tribus d'Israël.
וינסו וימרו את-אלהים עליון ועדותיו לא שמרו | 56 |
Mais, rebelles ils tentèrent Dieu, le Très-haut, et ne gardèrent point ses commandements;
ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה | 57 |
ils furent déserteurs et perfides, comme leurs pères; ils tournèrent comme un arc trompeur;
ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו | 58 |
ils excitèrent sa colère par leurs hauts-lieux, et sa jalousie par leurs idoles.
שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל | 59 |
Dieu l'entendit, et fut irrité, et conçut pour Israël une grande aversion.
ויטש משכן שלו אהל שכן באדם | 60 |
Alors Il quitta la demeure de Silo, la tente qu'il avait dressée parmi les hommes,
ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד-צר | 61 |
et Il laissa sa gloire s'en aller captive, et sa majesté tomber aux mains de l'ennemi,
ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר | 62 |
et Il livra son peuple à l'épée, et contre son héritage Il fut irrité;
בחוריו אכלה-אש ובתולתיו לא הוללו | 63 |
le feu dévora ses jeunes hommes, et ses vierges ne furent plus chantées;
כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה | 64 |
ses prêtres succombèrent à l'épée, et ses veuves ne pleurèrent pas.
ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין | 65 |
Alors, comme celui qui a dormi, le Seigneur s'éveilla, tel que le héros dont le vin avait triomphé;
ויך-צריו אחור חרפת עולם נתן למו | 66 |
et Il repoussa ses ennemis, et les chargea d'une honte éternelle.
וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר | 67 |
Cependant Il répudia la tente de Joseph, et n'élut point la tribu d'Ephraïm;
ויבחר את-שבט יהודה את-הר ציון אשר אהב | 68 |
et Il élut la tribu de Juda, la montagne de Sion qu'il aimait.
ויבן כמו-רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם | 69 |
Et Il affermit son sanctuaire à l'égal des Cieux, à l'égal de la terre, dont Il posa les fondements éternels;
ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן | 70 |
et Il élut David, son serviteur, et le tira des parcs des troupeaux;
מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו | 71 |
Il lui fit quitter les brebis qui allaitent, pour être le pasteur de Jacob, son peuple, et d'Israël, son héritage.
וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם | 72 |
Et il en fut le pasteur avec un cœur pur, et d'une main prudente il le conduisit.