< תהילים 78 >

משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי-פי 1
Hymne d'Asaph. Mon peuple, écoute mes leçons! Prêtez l'oreille aux paroles de ma bouche!
אפתחה במשל פי אביעה חידות מני-קדם 2
Je vais ouvrir la bouche par des chants, et du passé faire jaillir des sentences.
אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו-לנו 3
Ce que nous avons entendu et appris, et que nos pères nous ont raconté,
לא נכחד מבניהם-- לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאתיו אשר עשה 4
nous ne le cèlerons point à leurs enfants, redisant à la race future les louanges de l'Éternel, et sa puissance, et les miracles qu'il fit.
ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את-אבותינו-- להודיעם לבניהם 5
Il érigea un témoignage en Jacob, et Il déposa une loi en Israël, qu'il ordonna à nos pères d'enseigner à leurs enfants,
למען ידעו דור אחרון--בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם 6
pour qu'elle fût connue de l'âge qui suivrait, des enfants qui naîtraient, grandiraient pour la redire à leurs enfants;
וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי-אל ומצותיו ינצרו 7
afin qu'ils missent en Dieu leur confiance, et n'oubliassent point les œuvres de Dieu, et qu'ils gardassent ses commandements,
ולא יהיו כאבותם-- דור סורר ומרה דור לא-הכין לבו ולא-נאמנה את-אל רוחו 8
et ne fussent pas, comme leurs pères, une race réfractaire et rebelle, une race qui n'avait pas un cœur constant, et dont l'âme ne Lui était pas fidèle.
בני-אפרים נושקי רומי-קשת הפכו ביום קרב 9
Les enfants d'Ephraïm furent des tireurs armés de l'arc, qui tournent le dos au jour du combat.
לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת 10
Ils ne gardèrent point l'alliance de Dieu, et refusèrent de suivre ses lois;
וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם 11
et ils oublièrent ses hauts faits et ses miracles, dont Il les rendit témoins.
נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה-צען 12
Sous les yeux de leurs pères, Il fit des miracles, dans le pays d'Egypte, aux campagnes de Zoan.
בקע ים ויעבירם ויצב-מים כמו-נד 13
Il entrouvrit la mer et les fit passer, et Il fit tenir les eaux comme une digue;
וינחם בענן יומם וכל-הלילה באור אש 14
et Il les guidait le jour par la nuée, et toute la nuit, à la clarté de la flamme;
יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה 15
Il fendit les rochers au désert, et les abreuva comme de flots abondants,
ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים 16
et Il fit sortir des ruisseaux du rocher, et couler les eaux comme des torrents.
ויוסיפו עוד לחטא-לו-- למרות עליון בציה 17
Mais ils continuèrent encore à pécher contre Lui, à être rebelles au Très-haut dans le désert.
וינסו-אל בלבבם-- לשאל-אכל לנפשם 18
Et ils tentèrent Dieu dans leur cœur, demandant d'être nourris selon leur fantaisie;
וידברו באלהים אמרו היוכל אל--לערך שלחן במדבר 19
et ils parlèrent contre Dieu, ils dirent: « Dieu pourra-t-Il dresser une table au désert?
הן הכה-צור ויזובו מים-- ונחלים ישטפו הגם-לחם יוכל תת אם-יכין שאר לעמו 20
Voici, Il frappa le rocher, et l'eau a ruisselé, et les fleuves ont coulé; pourra-t-Il aussi donner du pain et fournir de la viande à son peuple? »
לכן שמע יהוה-- ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם-אף עלה בישראל 21
Et à l'ouïe de ces propos, l'Éternel s'irrita, et un feu s'alluma contre Jacob, et la colère s'éleva contre Israël,
כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו 22
parce qu'ils n'avaient pas foi en Dieu, et ne comptaient pas sur son secours.
ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח 23
Cependant Il commanda aux nuées d'en haut, et Il ouvrit les portes des Cieux;
וימטר עליהם מן לאכל ודגן-שמים נתן למו 24
et Il fit pleuvoir sur eux la manne pour les nourrir, et Il leur donna le froment céleste;
לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע 25
ils mangèrent chacun le pain des princes; Il leur envoya de quoi se nourrir à rassasiement.
יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן 26
Il fit lever dans le ciel le vent d'Orient, et amena par sa puissance le vent du Midi,
וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף 27
et Il fit pleuvoir sur eux la chair comme de la poussière et des oiseaux ailés, comme le sable des mers,
ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו 28
et Il les fit tomber au milieu de leur camp, tout autour de leurs habitations.
ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם 29
Alors ils mangèrent et se rassasièrent pleinement, Il avait ainsi satisfait leur désir.
לא-זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם 30
Ils ne s'étaient pas encore dépris de leur désir, ils avaient encore leur aliment dans leur bouche,
ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע 31
que la colère de Dieu s'éleva contre eux, et qu'il fit un massacre parmi leurs hommes forts, et qu'il coucha par terre la jeunesse d'Israël.
בכל-זאת חטאו-עוד ולא-האמינו בנפלאותיו 32
Néanmoins ils péchèrent encore, et ne crurent point à ses miracles.
ויכל-בהבל ימיהם ושנותם בבהלה 33
Et d'un souffle Il consuma leurs jours, et leurs années par une ruine soudaine.
אם-הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו-אל 34
Lorsqu'il les tuait, ils s'enquéraient de Lui, et revenaient, et cherchaient Dieu,
ויזכרו כי-אלהים צורם ואל עליון גאלם 35
et se rappelaient que Dieu était leur rocher, et Dieu, le Très-haut, leur rédempteur;
ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו-לו 36
mais leurs bouches le trompaient, et leurs langues lui mentaient,
ולבם לא-נכון עמו ולא נאמנו בבריתו 37
et leur cœur ne Lui fut pas fermement uni, et ils ne furent pas fidèles à son alliance.
והוא רחום יכפר עון-- ולא-ישחית והרבה להשיב אפו ולא-יעיר כל-חמתו 38
Toutefois, dans sa clémence, Il pardonna le crime et ne les détruisit pas; et souvent Il contint son courroux, et ne donna pas cours à toute sa colère.
ויזכר כי-בשר המה רוח הולך ולא ישוב 39
Il se souvint donc qu'ils étaient des mortels, un souffle qui s'en va, et ne revient plus.
כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון 40
Que de fois ils Lui furent rebelles au désert, et ils L'irritèrent dans la solitude!
וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו 41
Et de nouveau ils tentèrent le Seigneur, et provoquèrent le Saint d'Israël.
לא-זכרו את-ידו יום אשר-פדם מני-צר 42
Ils ne pensaient plus à ce qu'avait fait son bras, le jour où Il les délivra de l'ennemi,
אשר-שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה-צען 43
lorsque en Egypte Il opéra des prodiges, et des miracles dans les campagnes de Zoan.
ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל-ישתיון 44
Il changea ses fleuves en sang, et de leurs eaux ils ne purent plus boire.
ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם 45
Parmi eux Il envoya des moucherons qui les dévorèrent, et des grenouilles qui furent leur fléau;
ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה 46
et Il livra leur récolte à l'insecte vorace, et le fruit de leur labeur à la sauterelle.
יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל 47
Il fit périr leurs vignes par la grêle, et leurs sycomores par les fourmis,
ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים 48
et Il livra leur bétail à la grêle, et leurs troupeaux à la foudre.
ישלח-בם חרון אפו--עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים 49
Il lança contre eux le feu de sa colère, le courroux, la fureur et l'angoisse, une cohorte d'anges des malheurs.
יפלס נתיב לאפו לא-חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר 50
Il donna carrière à son courroux, ne refusa point leur âme à la mort, mais livra leur vie en proie à la peste,
ויך כל-בכור במצרים ראשית אונים באהלי-חם 51
et frappa tous les premiers-nés en Egypte, et les prémices de la vigueur dans les tentes de Cham.
ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר 52
Il fit ainsi partir son peuple comme des brebis, et le guida comme un troupeau dans le désert,
וינחם לבטח ולא פחדו ואת-אויביהם כסה הים 53
et le mena sûrement, et ils furent sans crainte, et la mer recouvrit leurs adversaires.
ויביאם אל-גבול קדשו הר-זה קנתה ימינו 54
Et Il les fit arriver dans ses limites saintes, à cette montagne que sa droite conquit;
ויגרש מפניהם גוים-- ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל 55
et devant eux Il chassa les nations, et les leur fit échoir en portion d'héritage, et Il établit dans leurs tentes les tribus d'Israël.
וינסו וימרו את-אלהים עליון ועדותיו לא שמרו 56
Mais, rebelles ils tentèrent Dieu, le Très-haut, et ne gardèrent point ses commandements;
ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה 57
ils furent déserteurs et perfides, comme leurs pères; ils tournèrent comme un arc trompeur;
ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו 58
ils excitèrent sa colère par leurs hauts-lieux, et sa jalousie par leurs idoles.
שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל 59
Dieu l'entendit, et fut irrité, et conçut pour Israël une grande aversion.
ויטש משכן שלו אהל שכן באדם 60
Alors Il quitta la demeure de Silo, la tente qu'il avait dressée parmi les hommes,
ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד-צר 61
et Il laissa sa gloire s'en aller captive, et sa majesté tomber aux mains de l'ennemi,
ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר 62
et Il livra son peuple à l'épée, et contre son héritage Il fut irrité;
בחוריו אכלה-אש ובתולתיו לא הוללו 63
le feu dévora ses jeunes hommes, et ses vierges ne furent plus chantées;
כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה 64
ses prêtres succombèrent à l'épée, et ses veuves ne pleurèrent pas.
ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין 65
Alors, comme celui qui a dormi, le Seigneur s'éveilla, tel que le héros dont le vin avait triomphé;
ויך-צריו אחור חרפת עולם נתן למו 66
et Il repoussa ses ennemis, et les chargea d'une honte éternelle.
וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר 67
Cependant Il répudia la tente de Joseph, et n'élut point la tribu d'Ephraïm;
ויבחר את-שבט יהודה את-הר ציון אשר אהב 68
et Il élut la tribu de Juda, la montagne de Sion qu'il aimait.
ויבן כמו-רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם 69
Et Il affermit son sanctuaire à l'égal des Cieux, à l'égal de la terre, dont Il posa les fondements éternels;
ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן 70
et Il élut David, son serviteur, et le tira des parcs des troupeaux;
מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו 71
Il lui fit quitter les brebis qui allaitent, pour être le pasteur de Jacob, son peuple, et d'Israël, son héritage.
וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם 72
Et il en fut le pasteur avec un cœur pur, et d'une main prudente il le conduisit.

< תהילים 78 >