תהילים 78
| משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי-פי | 1 |
Cantique d’Asaph. Mon peuple, écoute mes instructions! Prêtez l’oreille aux paroles de ma bouche!
| אפתחה במשל פי אביעה חידות מני-קדם | 2 |
J’ouvre la bouche par des sentences, Je publie la sagesse des temps anciens.
| אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו-לנו | 3 |
Ce que nous avons entendu, ce que nous savons, Ce que nos pères nous ont raconté,
| לא נכחד מבניהם-- לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאתיו אשר עשה | 4 |
Nous ne le cacherons point à leurs enfants; Nous dirons à la génération future les louanges de l’Éternel, Et sa puissance, et les prodiges qu’il a opérés.
| ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את-אבותינו-- להודיעם לבניהם | 5 |
Il a établi un témoignage en Jacob, Il a mis une loi en Israël, Et il a ordonné à nos pères de l’enseigner à leurs enfants,
| למען ידעו דור אחרון--בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם | 6 |
Pour qu’elle fût connue de la génération future, Des enfants qui naîtraient, Et que, devenus grands, ils en parlassent à leurs enfants,
| וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי-אל ומצותיו ינצרו | 7 |
Afin qu’ils missent en Dieu leur confiance, Qu’ils n’oubliassent pas les œuvres de Dieu, Et qu’ils observassent ses commandements,
| ולא יהיו כאבותם-- דור סורר ומרה דור לא-הכין לבו ולא-נאמנה את-אל רוחו | 8 |
Afin qu’ils ne fussent pas, comme leurs pères, Une race indocile et rebelle, Une race dont le cœur n’était pas ferme, Et dont l’esprit n’était pas fidèle à Dieu.
| בני-אפרים נושקי רומי-קשת הפכו ביום קרב | 9 |
Les fils d’Éphraïm, armés et tirant de l’arc, Tournèrent le dos le jour du combat.
| לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת | 10 |
Ils ne gardèrent point l’alliance de Dieu, Et ils refusèrent de marcher selon sa loi.
| וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם | 11 |
Ils mirent en oubli ses œuvres, Ses merveilles qu’il leur avait fait voir.
| נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה-צען | 12 |
Devant leurs pères il avait fait des prodiges, Au pays d’Égypte, dans les campagnes de Tsoan.
| בקע ים ויעבירם ויצב-מים כמו-נד | 13 |
Il fendit la mer et leur ouvrit un passage, Il fit dresser les eaux comme une muraille.
| וינחם בענן יומם וכל-הלילה באור אש | 14 |
Il les conduisit le jour par la nuée, Et toute la nuit par un feu éclatant.
| יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה | 15 |
Il fendit des rochers dans le désert, Et il donna à boire comme des flots abondants;
| ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים | 16 |
Du rocher il fit jaillir des sources, Et couler des eaux comme des fleuves.
| ויוסיפו עוד לחטא-לו-- למרות עליון בציה | 17 |
Mais ils continuèrent à pécher contre lui, A se révolter contre le Très-Haut dans le désert.
| וינסו-אל בלבבם-- לשאל-אכל לנפשם | 18 |
Ils tentèrent Dieu dans leur cœur, En demandant de la nourriture selon leur désir.
| וידברו באלהים אמרו היוכל אל--לערך שלחן במדבר | 19 |
Ils parlèrent contre Dieu, Ils dirent: Dieu pourrait-il Dresser une table dans le désert?
| הן הכה-צור ויזובו מים-- ונחלים ישטפו הגם-לחם יוכל תת אם-יכין שאר לעמו | 20 |
Voici, il a frappé le rocher, et des eaux ont coulé, Et des torrents se sont répandus; Pourra-t-il aussi donner du pain, Ou fournir de la viande à son peuple?
| לכן שמע יהוה-- ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם-אף עלה בישראל | 21 |
L’Éternel entendit, et il fut irrité; Un feu s’alluma contre Jacob, Et la colère s’éleva contre Israël,
| כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו | 22 |
Parce qu’ils ne crurent pas en Dieu, Parce qu’ils n’eurent pas confiance dans son secours.
| ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח | 23 |
Il commanda aux nuages d’en haut, Et il ouvrit les portes des cieux;
| וימטר עליהם מן לאכל ודגן-שמים נתן למו | 24 |
Il fit pleuvoir sur eux la manne pour nourriture, Il leur donna le blé du ciel.
| לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע | 25 |
Ils mangèrent tous le pain des grands, Il leur envoya de la nourriture à satiété.
| יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן | 26 |
Il fit souffler dans les cieux le vent d’orient, Et il amena par sa puissance le vent du midi;
| וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף | 27 |
Il fit pleuvoir sur eux la viande comme de la poussière, Et comme le sable des mers les oiseaux ailés;
| ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו | 28 |
Il les fit tomber au milieu de leur camp, Tout autour de leurs demeures.
| ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם | 29 |
Ils mangèrent et se rassasièrent abondamment: Dieu leur donna ce qu’ils avaient désiré.
| לא-זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם | 30 |
Ils n’avaient pas satisfait leur désir, Ils avaient encore leur nourriture dans la bouche,
| ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע | 31 |
Lorsque la colère de Dieu s’éleva contre eux; Il frappa de mort les plus vigoureux, Il abattit les jeunes hommes d’Israël.
| בכל-זאת חטאו-עוד ולא-האמינו בנפלאותיו | 32 |
Malgré tout cela, ils continuèrent à pécher, Et ne crurent point à ses prodiges.
| ויכל-בהבל ימיהם ושנותם בבהלה | 33 |
Il consuma leurs jours par la vanité, Et leurs années par une fin soudaine.
| אם-הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו-אל | 34 |
Quand il les frappait de mort, ils le cherchaient, Ils revenaient et se tournaient vers Dieu;
| ויזכרו כי-אלהים צורם ואל עליון גאלם | 35 |
Ils se souvenaient que Dieu était leur rocher, Que le Dieu Très-Haut était leur libérateur.
| ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו-לו | 36 |
Mais ils le trompaient de la bouche, Et ils lui mentaient de la langue;
| ולבם לא-נכון עמו ולא נאמנו בבריתו | 37 |
Leur cœur n’était pas ferme envers lui, Et ils n’étaient pas fidèles à son alliance.
| והוא רחום יכפר עון-- ולא-ישחית והרבה להשיב אפו ולא-יעיר כל-חמתו | 38 |
Toutefois, dans sa miséricorde, il pardonne l’iniquité et ne détruit pas; Il retient souvent sa colère et ne se livre pas à toute sa fureur.
| ויזכר כי-בשר המה רוח הולך ולא ישוב | 39 |
Il se souvint qu’ils n’étaient que chair, Un souffle qui s’en va et ne revient pas.
| כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון | 40 |
Que de fois ils se révoltèrent contre lui dans le désert! Que de fois ils l’irritèrent dans la solitude!
| וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו | 41 |
Ils ne cessèrent de tenter Dieu, Et de provoquer le Saint d’Israël.
| לא-זכרו את-ידו יום אשר-פדם מני-צר | 42 |
Ils ne se souvinrent pas de sa puissance, Du jour où il les délivra de l’ennemi,
| אשר-שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה-צען | 43 |
Des miracles qu’il accomplit en Égypte, Et de ses prodiges dans les campagnes de Tsoan.
| ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל-ישתיון | 44 |
Il changea leurs fleuves en sang, Et ils ne purent en boire les eaux.
| ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם | 45 |
Il envoya contre eux des mouches venimeuses qui les dévorèrent, Et des grenouilles qui les détruisirent.
| ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה | 46 |
Il livra leurs récoltes aux sauterelles, Le produit de leur travail aux sauterelles.
| יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל | 47 |
Il fit périr leurs vignes par la grêle, Et leurs sycomores par la gelée.
| ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים | 48 |
Il abandonna leur bétail à la grêle, Et leurs troupeaux au feu du ciel.
| ישלח-בם חרון אפו--עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים | 49 |
Il lança contre eux son ardente colère, La fureur, la rage et la détresse, Une troupe de messagers de malheur.
| יפלס נתיב לאפו לא-חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר | 50 |
Il donna libre cours à sa colère, Il ne sauva pas leur âme de la mort, Il livra leur vie à la mortalité;
| ויך כל-בכור במצרים ראשית אונים באהלי-חם | 51 |
Il frappa tous les premiers-nés en Égypte, Les prémices de la force sous les tentes de Cham.
| ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר | 52 |
Il fit partir son peuple comme des brebis, Il les conduisit comme un troupeau dans le désert.
| וינחם לבטח ולא פחדו ואת-אויביהם כסה הים | 53 |
Il les dirigea sûrement, pour qu’ils fussent sans crainte, Et la mer couvrit leurs ennemis.
| ויביאם אל-גבול קדשו הר-זה קנתה ימינו | 54 |
Il les amena vers sa frontière sainte, Vers cette montagne que sa droite a acquise.
| ויגרש מפניהם גוים-- ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל | 55 |
Il chassa devant eux les nations, Leur distribua le pays en héritage, Et fit habiter dans leurs tentes les tribus d’Israël.
| וינסו וימרו את-אלהים עליון ועדותיו לא שמרו | 56 |
Mais ils tentèrent le Dieu Très-Haut et se révoltèrent contre lui, Et ils n’observèrent point ses ordonnances.
| ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה | 57 |
Ils s’éloignèrent et furent infidèles, comme leurs pères, Ils tournèrent, comme un arc trompeur.
| ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו | 58 |
Ils l’irritèrent par leurs hauts lieux, Et ils excitèrent sa jalousie par leurs idoles.
| שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל | 59 |
Dieu entendit, et il fut irrité; Il repoussa fortement Israël.
| ויטש משכן שלו אהל שכן באדם | 60 |
Il abandonna la demeure de Silo, La tente où il habitait parmi les hommes;
| ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד-צר | 61 |
Il livra sa gloire à la captivité, Et sa majesté entre les mains de l’ennemi.
| ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר | 62 |
Il mit son peuple à la merci du glaive, Et il s’indigna contre son héritage.
| בחוריו אכלה-אש ובתולתיו לא הוללו | 63 |
Le feu dévora ses jeunes hommes, Et ses vierges ne furent pas célébrées;
| כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה | 64 |
Ses sacrificateurs tombèrent par l’épée, Et ses veuves ne pleurèrent pas.
| ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין | 65 |
Le Seigneur s’éveilla comme celui qui a dormi, Comme un héros qu’a subjugué le vin.
| ויך-צריו אחור חרפת עולם נתן למו | 66 |
Il frappa ses adversaires en fuite, Il les couvrit d’un opprobre éternel.
| וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר | 67 |
Cependant il rejeta la tente de Joseph, Et il ne choisit point la tribu d’Éphraïm;
| ויבחר את-שבט יהודה את-הר ציון אשר אהב | 68 |
Il préféra la tribu de Juda, La montagne de Sion qu’il aimait.
| ויבן כמו-רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם | 69 |
Et il bâtit son sanctuaire comme les lieux élevés, Comme la terre qu’il a fondée pour toujours.
| ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן | 70 |
Il choisit David, son serviteur, Et il le tira des bergeries;
| מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו | 71 |
Il le prit derrière les brebis qui allaitent, Pour lui faire paître Jacob, son peuple, Et Israël, son héritage.
| וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם | 72 |
Et David les dirigea avec un cœur intègre, Et les conduisit avec des mains intelligentes.
