< תהילים 78 >

משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי-פי 1
Psaume de méditation d'Asaph. O mon peuple, attachez-vous à ma loi; inclinez votre oreille vers les paroles de ma bouche.
אפתחה במשל פי אביעה חידות מני-קדם 2
J'ouvrirai ma bouche en paraboles; je dirai les choses qui ont existé dès le commencement,
אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו-לנו 3
Telles que vous les avez ouïes et connues, et que vos pères vous les ont racontées.
לא נכחד מבניהם-- לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאתיו אשר עשה 4
Elles n'ont point été cachées à leurs enfants de la seconde génération, eux-mêmes leur ayant annoncé les louanges du Seigneur, et sa puissance et les merveilles qu'il a faites.
ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את-אבותינו-- להודיעם לבניהם 5
Et il a suscité un témoignage en Jacob, et il a institué en Israël une loi qu'il a confiée à nos pères, pour qu'ils l'enseignassent à leurs enfants,
למען ידעו דור אחרון--בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם 6
Afin que chaque génération les transmit à la suivante; les fils l'apprendront à ceux qui naîtront d'eux; et ils en porteront témoignage, et ils en instruiront leurs enfants:
וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי-אל ומצותיו ינצרו 7
Afin qu'ils mettent en Dieu leur espérance, et qu'ils n'oublient point ses œuvres, et qu'ils recherchent ses commandements,
ולא יהיו כאבותם-- דור סורר ומרה דור לא-הכין לבו ולא-נאמנה את-אל רוחו 8
Et qu'ils ne soient point comme leurs pères, race perverse et provocatrice, qui n'a pas eu de droiture de cœur, et, en son esprit, n'a pas été fidèle à Dieu.
בני-אפרים נושקי רומי-קשת הפכו ביום קרב 9
Les fils d'Éphraïm tendant l'arc, lançant des flèches, le jour du combat ont tourné le dos.
לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת 10
Ils n'ont point gardé l'alliance de Dieu, et ils ont refusé de marcher dans sa loi.
וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם 11
Et ils ont oublié ses bienfaits, et les miracles qu'il leur a montrés,
נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה-צען 12
Et les prodiges qu'il a faits devant leurs pères, en la terre d'Egypte et dans la plaine de Tanis.
בקע ים ויעבירם ויצב-מים כמו-נד 13
Il a séparé la mer, et il les a fait passer; il a contenu les eaux, comme dans une outre.
וינחם בענן יומם וכל-הלילה באור אש 14
Et il les a guidés le jour dans une nuée, et la nuit dans un luminaire de feu.
יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה 15
Il a fendu le rocher dans le désert, et il les a abreuvés comme avec l'eau d'un grand abîme.
ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים 16
Et de la pierre il a tiré et conduit l'eau comme un fleuve.
ויוסיפו עוד לחטא-לו-- למרות עליון בציה 17
Et ils ont continué de pécher contre lui; ils ont provoqué le Très-Haut dans le désert;
וינסו-אל בלבבם-- לשאל-אכל לנפשם 18
Et ils ont tenté Dieu en leurs cœurs, en lui demandant des aliments pour leurs âmes.
וידברו באלהים אמרו היוכל אל--לערך שלחן במדבר 19
Et ils ont parlé contre Dieu, et ils ont dit: Est-ce que Dieu pourra nous préparer une table dans le désert?
הן הכה-צור ויזובו מים-- ונחלים ישטפו הגם-לחם יוכל תת אם-יכין שאר לעמו 20
Il a frappé le rocher: l'eau a jailli; un torrent a coulé avec abondance. Mais Dieu pourra-t-il nous donner aussi du pain, ou préparer dans le désert une table à son peuple?
לכן שמע יהוה-- ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם-אף עלה בישראל 21
C'est pourquoi le Seigneur, les ayant entendus, différa, et un feu fut allumé contre Jacob, et sa colère monta contre Israël;
כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו 22
Parce qu'ils n'avaient pas eu foi en Dieu, et qu'ils n'avaient point espéré en sa protection.
ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח 23
Et d'en haut il donna ses ordres aux nues, et il ouvrit les portes du ciel.
וימטר עליהם מן לאכל ודגן-שמים נתן למו 24
Et il fit pleuvoir sur eux la manne pour les nourrir, et il leur donna le pain du ciel.
לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע 25
L'homme mangea le pain des anges; Dieu leur envoya des aliments en abondance.
יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן 26
Il chassa le vent du midi, et par sa puissance il amena le vent de l'occident.
וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף 27
Et il fit pleuvoir pour eux de la chair comme des nuées de poussière, et des oiseaux emplumés comme le sable des mers.
ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו 28
Et ces oiseaux tombèrent au milieu de leur camp, autour de leurs tentes.
ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם 29
Et ils mangèrent, et ils furent rassasiés; et il satisfit leur désir.
לא-זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם 30
Rien ne leur manqua de ce qu'ils désiraient, et ils en avaient encore la bouche pleine.
ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע 31
Et la colère du Seigneur s'éleva contre eux, et il mit à mort leurs riches, et il saisit les élus d'Israël.
בכל-זאת חטאו-עוד ולא-האמינו בנפלאותיו 32
Et malgré tout cela ils péchèrent encore, et ne crurent point à ses prodiges.
ויכל-בהבל ימיהם ושנותם בבהלה 33
Et leurs jours défaillirent en vanité, et leurs années se précipitèrent.
אם-הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו-אל 34
Quand il eut répandu parmi eux la mort, ils cherchèrent le Seigneur, et ils se convertirent à lui, et ils vinrent dès le matin vers Dieu.
ויזכרו כי-אלהים צורם ואל עליון גאלם 35
Et ils se souvinrent que Dieu est leur champion, et que Dieu le Très-Haut est leur rédempteur.
ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו-לו 36
Et ils l'aimèrent de la bouche; mais leur langue lui mentait.
ולבם לא-נכון עמו ולא נאמנו בבריתו 37
Car leur cœur ne fut point droit envers lui, et ils ne furent point fidèles en son alliance.
והוא רחום יכפר עון-- ולא-ישחית והרבה להשיב אפו ולא-יעיר כל-חמתו 38
Et cependant il est miséricordieux, et il leur remettra leurs péchés; et il ne les détruira point. Il détournera souvent sa colère, et son courroux ne s'enflammera pas tout entier.
ויזכר כי-בשר המה רוח הולך ולא ישוב 39
Et il se souvint qu'ils étaient chair, un souffle qui passe et ne revient plus.
כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון 40
Combien de fois l'ont-ils provoqué dans le désert, et l'ont-ils irrité dans la terre sans eau!
וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו 41
Et ils se convertissaient, et ils recommençaient à tenter Dieu, et ils aigrissaient encore le Saint d'Israël.
לא-זכרו את-ידו יום אשר-פדם מני-צר 42
Ils avaient oublié sa main, et le jour où elle les avait tirés des mains de l'oppresseur;
אשר-שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה-צען 43
Et comment il avait fait ses miracles en Egypte, et ses prodiges dans la plaine de Tanis;
ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל-ישתיון 44
Et comment il avait changé en sang leurs fleuves et leurs pluies, afin qu'ils ne pussent boire;
ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם 45
Et comment il avait envoyé des mouches de chien qui les dévoraient, et des grenouilles qui les détruisaient.
ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה 46
Ils avaient oublié la nielle attachée à leurs fruits, et les sauterelles dont ils avaient souffert,
יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל 47
Et la grêle détruisant leurs vignes, et la gelée faisant périr leurs mûriers,
ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים 48
Et les grêlons exterminant leur bétail, et le feu consumant leurs richesses,
ישלח-בם חרון אפו--עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים 49
Et sa colère et son indignation tombant sur eux; colère, fureur, afflictions, envois d'anges exterminateurs;
יפלס נתיב לאפו לא-חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר 50
Et la voie ouverte à son courroux, et son dessein de ne point épargner leur vie, et d'enclore leurs troupeaux, dans la mort;
ויך כל-בכור במצרים ראשית אונים באהלי-חם 51
Et le coup dont fut frappé tout premier-né en la terre d'Egypte, prémices de leurs peines sous leurs tentes de Cham;
ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר 52
Et le soin qu'il prit d'enlever son peuple comme des brebis, et de les conduire dans le désert, comme un troupeau;
וינחם לבטח ולא פחדו ואת-אויביהם כסה הים 53
Et les espérances qu'il leur donna, et les craintes dont il les délivra, et la mer qui couvrit leurs ennemis.
ויביאם אל-גבול קדשו הר-זה קנתה ימינו 54
Et il les mena sur la montagne qu'il s'était consacrée, cette montagne que sa droite avait acquise. Et il chassa les nations devant leur face, et il leur distribua, à grandes mesures, la terre de leur héritage.
ויגרש מפניהם גוים-- ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל 55
Et il établit les tribus d'Israël dans les demeures des vaincus.
וינסו וימרו את-אלהים עליון ועדותיו לא שמרו 56
Mais elles tentèrent et provoquèrent Dieu le Très-Haut; elles ne gardèrent point ses témoignages.
ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה 57
Et son peuple, se détournant de lui, s'endurcit comme ses pères; il devint comme un arc tortu.
ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו 58
Et ils provoquèrent la colère de Dieu sur leurs hauts lieux; et ils le rendirent jaloux par leurs images sculptées.
שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל 59
Dieu les entendit et les méprisa, et réduisit à néant Israël.
ויטש משכן שלו אהל שכן באדם 60
Et il répudia le tabernacle de Silo, son tabernacle où il résidait parmi les hommes.
ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד-צר 61
Et il livra à la captivité leur force, aux ennemis leur beauté.
ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר 62
Et il exposa son peuple au glaive, et il dédaigna son propre héritage.
בחוריו אכלה-אש ובתולתיו לא הוללו 63
La flamme dévora leurs jeunes hommes, et leurs vierges ne furent point pleurées.
כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה 64
Leurs prêtres tombèrent sous le glaive, et leurs veuves ne furent point pleurées.
ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין 65
Et le Seigneur s'éveilla comme un homme endormi, ou comme un riche après l'ivresse.
ויך-צריו אחור חרפת עולם נתן למו 66
Et il frappa ses ennemis comme ils tournaient le dos, et il les couvrit d'un opprobre éternel.
וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר 67
Et il répudia le tabernacle de Joseph, et il ne choisit point la tribu d'Éphraïm.
ויבחר את-שבט יהודה את-הר ציון אשר אהב 68
Et il choisit la tribu de Juda, et la montagne de Sion, qu'il a aimée.
ויבן כמו-רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם 69
Et il bâtit son sanctuaire, fort comme la corne des licornes, en la terre qu'il a fondée pour les siècles des siècles.
ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן 70
Et il choisit David son serviteur, et il le tira de la garde des troupeaux; il le prit tandis qu'il surveillait les brebis mères,
מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו 71
Pour qu'il fût le pasteur de Jacob, son serviteur, et d'Israël, son héritage.
וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם 72
Et David prit soin d'eux en l'innocence de son cœur, et il les mena dans la voie selon l'intelligence de ses mains.

< תהילים 78 >