< תהילים 78 >
משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי-פי | 1 |
Pour instruire. D’Asaph. Prête l’oreille à ma loi, mon peuple! inclinez vos oreilles aux paroles de ma bouche.
אפתחה במשל פי אביעה חידות מני-קדם | 2 |
J’ouvrirai ma bouche en paraboles, j’annoncerai les énigmes [des jours] d’autrefois,
אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו-לנו | 3 |
Que nous avons entendues et connues, et que nos pères nous ont racontées.
לא נכחד מבניהם-- לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאתיו אשר עשה | 4 |
Nous ne les cèlerons pas à leurs fils; nous raconterons à la génération à venir les louanges de l’Éternel, et sa force, et ses merveilles qu’il a faites.
ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את-אבותינו-- להודיעם לבניהם | 5 |
Il a établi un témoignage en Jacob, et il a mis en Israël une loi qu’il a commandée à nos pères, pour qu’ils les fassent connaître à leurs fils,
למען ידעו דור אחרון--בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם | 6 |
Afin que la génération à venir, les fils qui naîtraient, les connaissent, [et] qu’ils se lèvent et les annoncent à leurs fils,
וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי-אל ומצותיו ינצרו | 7 |
Et qu’ils mettent leur confiance en Dieu, et qu’ils n’oublient pas les œuvres de Dieu, et qu’ils observent ses commandements,
ולא יהיו כאבותם-- דור סורר ומרה דור לא-הכין לבו ולא-נאמנה את-אל רוחו | 8 |
Et qu’ils ne soient pas, comme leurs pères, une génération indocile et rebelle, une génération qui n’a point affermi son cœur, et dont l’esprit n’a pas été fidèle à Dieu.
בני-אפרים נושקי רומי-קשת הפכו ביום קרב | 9 |
Les fils d’Éphraïm, armés [et] tirant de l’arc, ont tourné le dos le jour du combat.
לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת | 10 |
Ils n’ont pas gardé l’alliance de Dieu, et ont refusé de marcher selon sa loi;
וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם | 11 |
Et ils ont oublié ses actes et ses œuvres merveilleuses, qu’il leur avait fait voir.
נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה-צען | 12 |
Il fit des merveilles devant leurs pères dans le pays d’Égypte, dans la campagne de Tsoan.
בקע ים ויעבירם ויצב-מים כמו-נד | 13 |
Il fendit la mer, et les fit passer: il fit se dresser les eaux comme un monceau;
וינחם בענן יומם וכל-הלילה באור אש | 14 |
Et il les conduisit, le jour par une nuée, et toute la nuit par une lumière de feu.
יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה | 15 |
Il fendit les rochers dans le désert, et les abreuva comme aux abîmes, abondamment;
ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים | 16 |
Et il fit sortir des ruisseaux du rocher, et fit couler les eaux comme des fleuves.
ויוסיפו עוד לחטא-לו-- למרות עליון בציה | 17 |
Et ils péchèrent de nouveau contre lui, irritant le Très-haut dans le désert;
וינסו-אל בלבבם-- לשאל-אכל לנפשם | 18 |
Et ils tentèrent Dieu dans leurs cœurs, en demandant de la viande selon leur désir;
וידברו באלהים אמרו היוכל אל--לערך שלחן במדבר | 19 |
Et ils parlèrent contre Dieu; ils dirent: Dieu pourrait-il dresser une table dans le désert?
הן הכה-צור ויזובו מים-- ונחלים ישטפו הגם-לחם יוכל תת אם-יכין שאר לעמו | 20 |
Voici, il a frappé le rocher, et les eaux ont coulé, et des rivières ont débordé: pourrait-il aussi donner du pain, ou préparer de la chair à son peuple?
לכן שמע יהוה-- ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם-אף עלה בישראל | 21 |
C’est pourquoi l’Éternel les entendit, et se mit en grande colère; et le feu s’alluma contre Jacob, et la colère aussi monta contre Israël,
כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו | 22 |
Car ils ne crurent pas Dieu, et ne se fièrent pas en son salut,
ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח | 23 |
Bien qu’il ait commandé aux nuées d’en haut, et qu’il ait ouvert les portes des cieux,
וימטר עליהם מן לאכל ודגן-שמים נתן למו | 24 |
Et qu’il ait fait pleuvoir sur eux la manne pour manger, et qu’il leur ait donné le blé des cieux:
לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע | 25 |
L’homme mangea le pain des puissants; il leur envoya des vivres à satiété.
יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן | 26 |
Il fit lever dans les cieux le vent d’orient, et il amena par sa puissance le vent du midi;
וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף | 27 |
Et il fit pleuvoir sur eux de la chair comme de la poussière, et, comme le sable des mers, des oiseaux ailés;
ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו | 28 |
Et il les fit tomber au milieu de leur camp, autour de leurs demeures.
ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם | 29 |
Et ils en mangèrent, et en furent abondamment rassasiés. Il leur envoya ce qu’ils convoitaient.
לא-זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם | 30 |
Ils ne s’étaient pas encore détournés de leur convoitise, leur viande était encore dans leur bouche,
ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע | 31 |
Que la colère de Dieu monta contre eux; et il tua de leurs hommes forts, et abattit les hommes d’élite d’Israël.
בכל-זאת חטאו-עוד ולא-האמינו בנפלאותיו | 32 |
Avec tout cela ils péchèrent encore, et ne crurent point par ses œuvres merveilleuses;
ויכל-בהבל ימיהם ושנותם בבהלה | 33 |
Et il consuma leurs jours par la vanité, et leurs années par la frayeur.
אם-הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו-אל | 34 |
S’il les tuait, alors ils le recherchaient, et ils se retournaient, et cherchaient Dieu dès le matin;
ויזכרו כי-אלהים צורם ואל עליון גאלם | 35 |
Et ils se souvenaient que Dieu était leur rocher, et Dieu, le Très-haut, leur rédempteur;
ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו-לו | 36 |
Mais ils le flattaient de leur bouche et ils lui mentaient de leur langue;
ולבם לא-נכון עמו ולא נאמנו בבריתו | 37 |
Et leur cœur n’était pas ferme envers lui, et ils ne furent pas fidèles dans son alliance.
והוא רחום יכפר עון-- ולא-ישחית והרבה להשיב אפו ולא-יעיר כל-חמתו | 38 |
Mais lui, étant miséricordieux, pardonna l’iniquité et ne [les] détruisit pas; mais il détourna souvent sa colère, et n’éveilla pas toute sa fureur.
ויזכר כי-בשר המה רוח הולך ולא ישוב | 39 |
Et il se souvint qu’ils étaient chair, un souffle qui passe et ne revient pas.
כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון | 40 |
Que de fois ils l’irritèrent dans le désert, [et] le provoquèrent dans le lieu désolé!
וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו | 41 |
Et ils recommencèrent et tentèrent Dieu, et affligèrent le Saint d’Israël:
לא-זכרו את-ידו יום אשר-פדם מני-צר | 42 |
Ils ne se souvinrent pas de sa main au jour où il les avait délivrés de l’oppresseur,
אשר-שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה-צען | 43 |
Lorsqu’il mit ses signes en Égypte, et ses prodiges dans les campagnes de Tsoan,
ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל-ישתיון | 44 |
Et qu’il changea en sang leurs canaux et leurs courants d’eau, de sorte qu’ils n’en puissent pas boire;
ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם | 45 |
Il envoya contre eux des mouches qui les dévorèrent, et des grenouilles qui les détruisirent;
ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה | 46 |
Et il livra leurs fruits à la locuste, et leur travail à la sauterelle.
יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל | 47 |
Il fit périr leurs vignes par la grêle, et leurs sycomores par les grêlons;
ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים | 48 |
Et il livra leur bétail à la grêle, et leurs troupeaux à la foudre.
ישלח-בם חרון אפו--עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים | 49 |
Il envoya sur eux l’ardeur de sa colère, la fureur, et l’indignation, et la détresse, une troupe d’anges de malheur.
יפלס נתיב לאפו לא-חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר | 50 |
Il fraya un chemin à sa colère; il ne préserva pas leurs âmes de la mort, et livra leur vie à la peste;
ויך כל-בכור במצרים ראשית אונים באהלי-חם | 51 |
Et il frappa tout premier-né en Égypte, les prémices de la vigueur dans les tentes de Cham.
ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר | 52 |
Et il fit partir son peuple comme des brebis, et les mena comme un troupeau dans le désert;
וינחם לבטח ולא פחדו ואת-אויביהם כסה הים | 53 |
Et il les conduisit sains et saufs, et ils furent sans crainte; et la mer couvrit leurs ennemis.
ויביאם אל-גבול קדשו הר-זה קנתה ימינו | 54 |
Et il les introduisit dans les confins de sa sainte [terre], cette montagne que sa droite s’est acquise.
ויגרש מפניהם גוים-- ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל | 55 |
Et il chassa de devant eux les nations, et leur partagea un héritage, et fit habiter dans leurs tentes les tribus d’Israël.
וינסו וימרו את-אלהים עליון ועדותיו לא שמרו | 56 |
Mais ils tentèrent et irritèrent le Dieu Très-haut, et ne gardèrent pas ses témoignages,
ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה | 57 |
Et se retirèrent, et agirent infidèlement, comme leurs pères; ils tournèrent comme un arc trompeur.
ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו | 58 |
Et ils le provoquèrent à colère par leurs hauts lieux, et l’émurent à jalousie par leurs images taillées.
שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל | 59 |
Dieu l’entendit, et se mit en grande colère, et il méprisa fort Israël.
ויטש משכן שלו אהל שכן באדם | 60 |
Et il abandonna la demeure de Silo, la tente où il avait habité parmi les hommes;
ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד-צר | 61 |
Et il livra à la captivité sa force, et sa magnificence en la main de l’ennemi;
ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר | 62 |
Et il livra son peuple à l’épée, et se mit en grande colère contre son héritage:
בחוריו אכלה-אש ובתולתיו לא הוללו | 63 |
Le feu dévora leurs jeunes hommes, et leurs vierges ne furent pas célébrées;
כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה | 64 |
Leurs sacrificateurs tombèrent par l’épée, et leurs veuves ne se lamentèrent pas.
ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין | 65 |
Alors le Seigneur s’éveilla comme un homme qui dort, et comme un homme puissant qui, [animé] par le vin, pousse des cris.
ויך-צריו אחור חרפת עולם נתן למו | 66 |
Et il frappa ses ennemis par-derrière, il les livra à un opprobre éternel.
וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר | 67 |
Et il méprisa la tente de Joseph, et ne choisit pas la tribu d’Éphraïm;
ויבחר את-שבט יהודה את-הר ציון אשר אהב | 68 |
Mais il choisit la tribu de Juda, la montagne de Sion qu’il aima.
ויבן כמו-רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם | 69 |
Et il bâtit son sanctuaire comme des lieux très hauts, comme la terre qu’il a fondée pour toujours.
ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן | 70 |
Et il choisit David, son serviteur, et le prit des parcs des brebis;
מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו | 71 |
Il le fit venir d’auprès des brebis qui allaitent, pour paître Jacob, son peuple, et Israël, son héritage.
וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם | 72 |
Et il les fit paître selon l’intégrité de son cœur, et les conduisit par l’intelligence de ses mains.