< תהילים 78 >
משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי-פי | 1 |
Vyučující, Azafovi. Pozoruj, lide můj, zákona mého, nakloňte uší svých k slovům úst mých.
אפתחה במשל פי אביעה חידות מני-קדם | 2 |
Otevru v podobenství ústa svá, vypravovati budu přípovídky starobylé.
אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו-לנו | 3 |
Co jsme slýchali i poznali, a co nám otcové naši vypravovali,
לא נכחד מבניהם-- לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאתיו אשר עשה | 4 |
Nezatajíme toho před syny jejich, kteříž budoucím potomkům svým vypravovati budou chvály Hospodinovy, ano i moc jeho a divné skutky jeho, kteréž činil.
ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את-אבותינו-- להודיעם לבניהם | 5 |
Neboť jest vyzdvihl svědectví v Jákobovi, a zákon vydal v Izraeli, což přikázal otcům našim, aby v známost uvodili synům svým,
למען ידעו דור אחרון--בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם | 6 |
Aby to poznal věk potomní, synové, kteříž se zroditi měli, a ti povstanouce, aby vypravovali dítkám svým,
וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי-אל ומצותיו ינצרו | 7 |
Aby pokládali v Bohu naději svou, a nezapomínali se na skutky Boha silného, ale ostříhali přikázaní jeho,
ולא יהיו כאבותם-- דור סורר ומרה דור לא-הכין לבו ולא-נאמנה את-אל רוחו | 8 |
Aby nebývali jako otcové jejich, pokolení zpurné a protivné, národ, kterýž nenapravil srdce svého, a nebyl věrný Bohu silnému duch jeho.
בני-אפרים נושקי רומי-קשת הפכו ביום קרב | 9 |
Jako synové Efraim zbrojní, ač uměle z lučiště stříleli, však v čas boje zpět se obrátili,
לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת | 10 |
Nebo neostříhali smlouvy Boží, a v zákoně jeho zpěčovali se choditi.
וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם | 11 |
Zapomenuli se na činy jeho, a na divné skutky jeho, kteréž jim ukázal.
נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה-צען | 12 |
Před otci jejich činil divy v zemi Egyptské, na poli Soan.
בקע ים ויעבירם ויצב-מים כמו-נד | 13 |
Rozdělil moře, a převedl je; učinil, aby stály vody jako hromada.
וינחם בענן יומם וכל-הלילה באור אש | 14 |
Vedl je ve dne v oblace, a každé noci v jasném ohni.
יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה | 15 |
Protrhl skály na poušti, a napájel je jako z propastí velikých.
ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים | 16 |
Vyvedl potoky z skály, a učinil, aby vody tekly jako řeky.
ויוסיפו עוד לחטא-לו-- למרות עליון בציה | 17 |
A však vždy přičíněli hříchů proti němu, a popouzeli Nejvyššího na poušti.
וינסו-אל בלבבם-- לשאל-אכל לנפשם | 18 |
A pokoušeli Boha silného v srdci svém, žádajíce pokrmu podlé líbosti své.
וידברו באלהים אמרו היוכל אל--לערך שלחן במדבר | 19 |
A mluvili proti Bohu, řkouce: Zdaliž bude moci Bůh silný připraviti stůl na této poušti?
הן הכה-צור ויזובו מים-- ונחלים ישטפו הגם-לחם יוכל תת אם-יכין שאר לעמו | 20 |
Aj, udeřilť jest v skálu, a tekly vody, a řeky se rozvodnily. Zdali také bude moci dáti chleba? Zdali nastrojí masa lidu svému?
לכן שמע יהוה-- ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם-אף עלה בישראל | 21 |
A protož uslyšav Hospodin, rozhněval se, a oheň zažžen jest proti Jákobovi, a prchlivost vstoupila na Izraele,
כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו | 22 |
Proto že se nedověřili Bohu, a neměli naděje v spasení jeho,
ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח | 23 |
Ačkoli rozkázal oblakům shůry, a průduchy nebeské otevřel,
וימטר עליהם מן לאכל ודגן-שמים נתן למו | 24 |
A dštil na ně mannou ku pokrmu, a obilé nebeské dával jim.
לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע | 25 |
Chléb mocných jedl člověk, seslal jim pokrmů do sytosti.
יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן | 26 |
Obrátil vítr východní u povětří, a přivedl mocí svou vítr polední.
וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף | 27 |
I dštil na ně masem jako prachem, a ptactvem pernatým jako pískem mořským.
ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו | 28 |
Spustil je do prostřed vojska jejich, a všudy vůkol stanů jejich.
ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם | 29 |
I jedli, a nasyceni jsou hojně, a dal jim to, čehož žádali.
לא-זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם | 30 |
Ještě nevyplnili žádosti své, ještě pokrm byl v ústech jejich,
ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע | 31 |
A v tom prchlivost Boží připadla na ně, a zbil tučné jejich, a přední Izraelské porazil.
בכל-זאת חטאו-עוד ולא-האמינו בנפלאותיו | 32 |
S tím se vším vždy ještě hřešili, a nevěřili předivným skutkům jeho.
ויכל-בהבל ימיהם ושנותם בבהלה | 33 |
A protož dopustil na ně, že marně skonali dny své, a léta svá s chvátáním.
אם-הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו-אל | 34 |
Když je hubil, jestliže ho hledali, a zase k Bohu silnému hned na úsvitě se navraceli,
ויזכרו כי-אלהים צורם ואל עליון גאלם | 35 |
Rozpomínajíce se na to, že Bůh byl skála jejich, a Bůh silný nejvyšší vykupitel jejich:
ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו-לו | 36 |
(Ačkoli mu s pochlebenstvím mluvili ústy svými, a jazykem svým lhali jemu.
ולבם לא-נכון עמו ולא נאמנו בבריתו | 37 |
A srdce jejich nebylo upřímé před ním, aniž se věrně měli v smlouvě jeho),
והוא רחום יכפר עון-- ולא-ישחית והרבה להשיב אפו ולא-יעיר כל-חמתו | 38 |
On jsa milosrdný, odpouštěl nepravosti jejich, a nezahladil jich; častokrát odvracel hněv svůj, a nevzbuzoval vší zůřivosti své.
ויזכר כי-בשר המה רוח הולך ולא ישוב | 39 |
Nebo pamatoval, že jsou tělo, vítr, kterýž odchází, a nenavracuje se zase.
כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון | 40 |
Kolikrát jsou ho dráždili na poušti, a k bolesti přivodili na pustinách.
וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו | 41 |
Týž i týž navracujíce se, pokoušeli Boha silného, a svatému Izraelskému cíle vyměřovali.
לא-זכרו את-ידו יום אשר-פדם מני-צר | 42 |
Nepamatovali na moc jeho, a na ten den, v kterémž je vysvobodil z ssoužení,
אשר-שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה-צען | 43 |
Když činil v Egyptě znamení svá, a zázraky své na poli Soan,
ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל-ישתיון | 44 |
Když obrátil v krev řeky a potoky jejich, tak že jich píti nemohli.
ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם | 45 |
Dopustil na ně směsici žížal, aby je žraly, a žáby, aby je hubily.
ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה | 46 |
A dal chroustům úrody jejich, a úsilí jejich kobylkám.
יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל | 47 |
Stloukl krupami réví jejich, a stromy fíkové jejich ledem.
ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים | 48 |
Vydal krupobití na hovada jejich, a na dobytek jejich uhlí řeřavé.
ישלח-בם חרון אפו--עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים | 49 |
Poslal na ně prchlivost hněvu svého, rozpálení, zůřivost i ssoužení, dopustiv na ně anděly zlé.
יפלס נתיב לאפו לא-חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר | 50 |
Uprostrannil stezku prchlivosti své, neuchoval od smrti duše jejich, ano i na hovada jejich mor dopustil.
ויך כל-בכור במצרים ראשית אונים באהלי-חם | 51 |
A pobil všecko prvorozené v Egyptě, prvotiny síly v staních Chamových.
ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר | 52 |
Ale lid svůj vyvedl jako ovce, a vodil se s nimi jako s stádem po poušti.
וינחם לבטח ולא פחדו ואת-אויביהם כסה הים | 53 |
Vodil je v bezpečnosti, tak že nestrašili, nepřátely pak jejich přikrylo moře,
ויביאם אל-גבול קדשו הר-זה קנתה ימינו | 54 |
Až je přivedl ku pomezí svatosti své, na horu tu, kteréž dobyla pravice jeho.
ויגרש מפניהם גוים-- ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל | 55 |
Vyhnav před tváří jejich národy, způsobil to, aby jim na provazec dědictví jejich přišli, a aby přebývala v staních jejich pokolení Izraelská.
וינסו וימרו את-אלהים עליון ועדותיו לא שמרו | 56 |
Však vždy předce pokoušeli a dráždili Boha nejvyššího, a svědectví jeho neostříhali.
ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה | 57 |
Ale zpět odšedše, převráceně činili, jako i předkové jejich; uchýlili se jako mylné lučiště.
ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו | 58 |
Nebo popouzeli ho výsostmi svými, a rytinami svými k horlení přivedli jej.
שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל | 59 |
Slyšel Bůh, a rozhněval se, a u velikou ošklivost vzal Izraele,
ויטש משכן שלו אהל שכן באדם | 60 |
Tak že opustiv příbytek v Sílo, stánek, kterýž postavil mezi lidmi,
ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד-צר | 61 |
Vydal v zajetí sílu svou, a slávu svou v ruce nepřítele.
ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר | 62 |
Dal pod meč lid svůj, a na dědictví své se rozhněval.
בחוריו אכלה-אש ובתולתיו לא הוללו | 63 |
Mládence jeho sežral oheň, a panny jeho nebyly chváleny.
כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה | 64 |
Kněží jejich od meče padli, a vdovy jejich neplakaly.
ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין | 65 |
Potom pak procítil Pán jako ze sna, jako silný rek, kterýž po víně sobě vykřikuje.
ויך-צריו אחור חרפת עולם נתן למו | 66 |
A ranil nepřátely své po zadu, a u věčné pohanění je vydal.
וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר | 67 |
Ačkoli pak pohrdl stánkem Jozefovým, a pokolení Efraimova nevyvolil,
ויבחר את-שבט יהודה את-הר ציון אשר אהב | 68 |
Však vyvolil pokolení Judovo, horu Sion, kterouž zamiloval.
ויבן כמו-רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם | 69 |
A vystavěl sobě, jako hrad vysoký, svatyni svou, jako zemi, kterouž utvrdil na věky.
ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן | 70 |
A vyvolil Davida služebníka svého, vzav jej od chlévů stáda.
מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו | 71 |
Když chodil za ovcemi březími, zavedl jej, aby pásl Jákoba, lid jeho, a Izraele, dědictví jeho.
וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם | 72 |
Kterýž pásl je v upřímnosti srdce svého, a zvláštní opatrností rukou svých vodil je.