תהילים 77
| למנצח על-ידיתון (ידותון) לאסף מזמור ב קולי אל-אלהים ואצעקה קולי אל-אלהים והאזין אלי | 1 |
Per il Capo de’ Musici. Secondo Jeduthun. Salmo di Asaf. La mia voce s’eleva a Dio, e io grido; la mia voce s’eleva a Dio, ed egli mi porge l’orecchio.
| ביום צרתי אדני דרשתי ידי לילה נגרה--ולא תפוג מאנה הנחם נפשי | 2 |
Nel giorno della mia distretta, io ho cercato il Signore; la mia mano è stata tesa durante la notte senza stancarsi, l’anima mia ha rifiutato d’esser consolata.
| אזכרה אלהים ואהמיה אשיחה ותתעטף רוחי סלה | 3 |
Io mi ricordo di Dio, e gemo; medito, e il mio spirito è abbattuto. (Sela)
| אחזת שמרות עיני נפעמתי ולא אדבר | 4 |
Tu tieni desti gli occhi miei, sono turbato e non posso parlare.
| חשבתי ימים מקדם-- שנות עולמים | 5 |
Ripenso ai giorni antichi, agli anni da lungo tempo passati.
| אזכרה נגינתי בלילה עם-לבבי אשיחה ויחפש רוחי | 6 |
Mi ricordo de’ miei canti durante la notte, medito nel mio cuore, e lo spirito mio va investigando:
| הלעולמים יזנח אדני ולא-יסיף לרצות עוד | 7 |
Il Signore ripudia egli in perpetuo? E non mostrerà egli più il suo favore?
| האפס לנצח חסדו גמר אמר לדר ודר | 8 |
E’ la sua benignità venuta meno per sempre? La sua parola ha ella cessato per ogni età?
| השכח חנות אל אם-קפץ באף רחמיו סלה | 9 |
Iddio ha egli dimenticato d’aver pietà? Ha egli nell’ira chiuse le sue compassioni? (Sela)
| ואמר חלותי היא-- שנות ימין עליון | 10 |
E ho detto: La mia afflizione sta in questo, che la destra dell’Altissimo è mutata.
| אזכיר (אזכור) מעללי-יה כי-אזכרה מקדם פלאך | 11 |
Io rievocherò la memoria delle opere dell’Eterno; sì, ricorderò le tue maraviglie antiche,
| והגיתי בכל-פעלך ובעלילותיך אשיחה | 12 |
mediterò su tutte le opere tue, e ripenserò alle tue gesta.
| אלהים בקדש דרכך מי-אל גדול כאלהים | 13 |
O Dio, le tue vie son sante; qual è l’Iddio grande come Dio?
| אתה האל עשה פלא הודעת בעמים עזך | 14 |
Tu sei l’Iddio che fai maraviglie; tu hai fatto conoscere la tua forza fra i popoli.
| גאלת בזרוע עמך בני-יעקב ויוסף סלה | 15 |
Tu hai, col tuo braccio, redento il tuo popolo, i figliuoli di Giacobbe e di Giuseppe. (Sela)
| ראוך מים אלהים--ראוך מים יחילו אף ירגזו תהמות | 16 |
Le acque ti videro, o Dio; le acque ti videro e furono spaventate; anche gli abissi tremarono.
| זרמו מים עבות--קול נתנו שחקים אף-חצציך יתהלכו | 17 |
Le nubi versarono diluvi d’acqua; i cieli tuonarono; ed anche i tuoi strali volarono da ogni parte.
| קול רעמך בגלגל--האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ | 18 |
La voce del tuo tuono era nel turbine; i lampi illuminarono il mondo; la terra fu scossa e tremò.
| בים דרכך--ושביליך (ושבילך) במים רבים ועקבותיך לא נדעו | 19 |
La tua via fu in mezzo al mare, i tuoi sentieri in mezzo alle grandi acque, e le tue orme non furon riconosciute.
| נחית כצאן עמך-- ביד-משה ואהרן | 20 |
Tu conducesti il tuo popolo come un gregge, per mano di Mosè e d’Aaronne.
