< תהילים 77 >
למנצח על-ידיתון (ידותון) לאסף מזמור ב קולי אל-אלהים ואצעקה קולי אל-אלהים והאזין אלי | 1 |
Al maestro del coro. Su «Iditum». Di Asaf. Salmo. La mia voce sale a Dio e grido aiuto; la mia voce sale a Dio, finché mi ascolti.
ביום צרתי אדני דרשתי ידי לילה נגרה--ולא תפוג מאנה הנחם נפשי | 2 |
Nel giorno dell'angoscia io cerco ilSignore, tutta la notte la mia mano è tesa e non si stanca; io rifiuto ogni conforto.
אזכרה אלהים ואהמיה אשיחה ותתעטף רוחי סלה | 3 |
Mi ricordo di Dio e gemo, medito e viene meno il mio spirito.
אחזת שמרות עיני נפעמתי ולא אדבר | 4 |
Tu trattieni dal sonno i miei occhi, sono turbato e senza parole.
חשבתי ימים מקדם-- שנות עולמים | 5 |
Ripenso ai giorni passati, ricordo gli anni lontani.
אזכרה נגינתי בלילה עם-לבבי אשיחה ויחפש רוחי | 6 |
Un canto nella notte mi ritorna nel cuore: rifletto e il mio spirito si va interrogando.
הלעולמים יזנח אדני ולא-יסיף לרצות עוד | 7 |
Forse Dio ci respingerà per sempre, non sarà più benevolo con noi?
האפס לנצח חסדו גמר אמר לדר ודר | 8 |
E' forse cessato per sempre il suo amore, è finita la sua promessa per sempre?
השכח חנות אל אם-קפץ באף רחמיו סלה | 9 |
Può Dio aver dimenticato la misericordia, aver chiuso nell'ira il suo cuore?
ואמר חלותי היא-- שנות ימין עליון | 10 |
E ho detto: «Questo è il mio tormento: è mutata la destra dell'Altissimo».
אזכיר (אזכור) מעללי-יה כי-אזכרה מקדם פלאך | 11 |
Ricordo le gesta del Signore, ricordo le tue meraviglie di un tempo.
והגיתי בכל-פעלך ובעלילותיך אשיחה | 12 |
Mi vado ripetendo le tue opere, considero tutte le tue gesta.
אלהים בקדש דרכך מי-אל גדול כאלהים | 13 |
O Dio, santa è la tua via; quale dio è grande come il nostro Dio?
אתה האל עשה פלא הודעת בעמים עזך | 14 |
Tu sei il Dio che opera meraviglie, manifesti la tua forza fra le genti.
גאלת בזרוע עמך בני-יעקב ויוסף סלה | 15 |
E' il tuo braccio che ha salvato il tuo popolo, i figli di Giacobbe e di Giuseppe.
ראוך מים אלהים--ראוך מים יחילו אף ירגזו תהמות | 16 |
Ti videro le acque, Dio, ti videro e ne furono sconvolte; sussultarono anche gli abissi.
זרמו מים עבות--קול נתנו שחקים אף-חצציך יתהלכו | 17 |
Le nubi rovesciarono acqua, scoppiò il tuono nel cielo; le tue saette guizzarono.
קול רעמך בגלגל--האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ | 18 |
Il fragore dei tuoi tuoni nel turbine, i tuoi fulmini rischiararono il mondo, la terra tremò e fu scossa.
בים דרכך--ושביליך (ושבילך) במים רבים ועקבותיך לא נדעו | 19 |
Sul mare passava la tua via, i tuoi sentieri sulle grandi acque e le tue orme rimasero invisibili.
נחית כצאן עמך-- ביד-משה ואהרן | 20 |
Guidasti come gregge il tuo popolo per mano di Mosè e di Aronne.