תהילים 77
| למנצח על-ידיתון (ידותון) לאסף מזמור ב קולי אל-אלהים ואצעקה קולי אל-אלהים והאזין אלי | 1 |
Dem Musikmeister, nach Jeduthun. Von Asaph. Ein Psalm. Meine Stimme erhebe sich zu Gott, und ich will schreien, meine Stimme erhebe sich zu Gott, daß er auf mich höre.
| ביום צרתי אדני דרשתי ידי לילה נגרה--ולא תפוג מאנה הנחם נפשי | 2 |
In der Zeit meiner Not suche ich den Herrn: meine Hand ist des nachts ausgestreckt und ermattet nicht; meine Seele will sich nicht trösten lassen.
| אזכרה אלהים ואהמיה אשיחה ותתעטף רוחי סלה | 3 |
Ich gedenke an Gott und seufze; ich sinne nach, und es verzagt mein Geist. (Sela)
| אחזת שמרות עיני נפעמתי ולא אדבר | 4 |
Du hältst meine Augenlider wach; ich bin voller Unruhe und kann nicht reden.
| חשבתי ימים מקדם-- שנות עולמים | 5 |
Ich überdenke die Tage der Vorzeit, die längst entschwundenen Jahre.
| אזכרה נגינתי בלילה עם-לבבי אשיחה ויחפש רוחי | 6 |
Ich gedenke in der Nacht meines Saitenspiels, sinne in meinem Herzen, und es forscht mein Geist:
| הלעולמים יזנח אדני ולא-יסיף לרצות עוד | 7 |
Will denn der Herr auf ewig verstoßen und keine Gnade mehr erzeigen?
| האפס לנצח חסדו גמר אמר לדר ודר | 8 |
Ist's denn für immer mit seiner Gnade zu Ende, gar aus mit seiner Treue auf alle Geschlechter?
| השכח חנות אל אם-קפץ באף רחמיו סלה | 9 |
Hat denn Gott vergessen, gnädig zu sein, oder im Zorn sein Erbarmen verschlossen? (Sela)
| ואמר חלותי היא-- שנות ימין עליון | 10 |
Und ich sprach: Das ist mein Leiden, daß die Rechte des Höchsten sich geändert hat.
| אזכיר (אזכור) מעללי-יה כי-אזכרה מקדם פלאך | 11 |
Ich gedenke der Thaten Jah's; ja, ich gedenke deines wunderbaren Thuns in der Vorzeit.
| והגיתי בכל-פעלך ובעלילותיך אשיחה | 12 |
Ich will nachdenken über all' dein Thun und über deine großen Thaten sinnen.
| אלהים בקדש דרכך מי-אל גדול כאלהים | 13 |
Gott, erhaben ist dein Weg! Wer ist ein großer Gott wie Gott?
| אתה האל עשה פלא הודעת בעמים עזך | 14 |
Du bist der rechte Gott, thust Wunder; du hast unter den Völkern deine Macht kund werden lassen.
| גאלת בזרוע עמך בני-יעקב ויוסף סלה | 15 |
Mit mächtigem Arm hast du dein Volk erlöst, die Söhne Jakobs und Josephs. (Sela)
| ראוך מים אלהים--ראוך מים יחילו אף ירגזו תהמות | 16 |
Da dich die Wasser sahen, Gott, da dich die Wasser sahen, bebten sie, und es zitterten die Fluten.
| זרמו מים עבות--קול נתנו שחקים אף-חצציך יתהלכו | 17 |
In den Strömen ergoß sich das dichte Gewölk; die Wolken donnerten, und es fuhren einher deine Pfeile.
| קול רעמך בגלגל--האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ | 18 |
Dein Donner erschallte im Wirbelwind; Blitze erleuchteten den Erdkreis, es zitterte und erbebte die Erde.
| בים דרכך--ושביליך (ושבילך) במים רבים ועקבותיך לא נדעו | 19 |
Durchs Meer ging dein Weg, und dein Pfad durch große Wasser, und deine Spuren waren nicht zu erkennen.
| נחית כצאן עמך-- ביד-משה ואהרן | 20 |
Du führtest dein Volk wie Schafe durch Mose und Aaron.
