תהילים 77
| למנצח על-ידיתון (ידותון) לאסף מזמור ב קולי אל-אלהים ואצעקה קולי אל-אלהים והאזין אלי | 1 |
Dem Sangmeister Jedutun zum Vortrag übergeben. Ein Psalm Asafs.
| ביום צרתי אדני דרשתי ידי לילה נגרה--ולא תפוג מאנה הנחם נפשי | 2 |
Laut will ich schrein zu Elohim; / Laut ruf ich zu Elohim, daß er mich höre.
| אזכרה אלהים ואהמיה אשיחה ותתעטף רוחי סלה | 3 |
Zur Zeit meiner Not sucht ich Adonái. / Meine Hand hat sich zu ihm ausgestreckt / Und ist nicht erschlafft; / Meine Seele will sich nicht trösten lassen.
| אחזת שמרות עיני נפעמתי ולא אדבר | 4 |
Gedenk ich Elohims, so muß ich seufzen; / Sinne ich nach, so verzagt mein Geist. (Sela)
| חשבתי ימים מקדם-- שנות עולמים | 5 |
Du hast meine Augen wach gehalten; / Ich war zerschlagen und konnte nicht reden.
| אזכרה נגינתי בלילה עם-לבבי אשיחה ויחפש רוחי | 6 |
Da gedachte ich denn der alten Zeit, / Der längst entschwundenen Jahre.
| הלעולמים יזנח אדני ולא-יסיף לרצות עוד | 7 |
Dacht ich des Nachts an mein Saitenspiel, / So klagte ich tief, / Und grübelnd fragte mein Geist:
| האפס לנצח חסדו גמר אמר לדר ודר | 8 |
"Wird denn Adonái auf ewig verstoßen / Und nimmer wieder gnädig sein?
| השכח חנות אל אם-קפץ באף רחמיו סלה | 9 |
Ist denn seine Huld auf immer dahin, / Ist's mit der Verheißung für allzeit aus?
| ואמר חלותי היא-- שנות ימין עליון | 10 |
Hat Gott vergessen, gnädig zu sein, / Oder sein Erbarmen in Zorn verschlossen?" (Sela)
| אזכיר (אזכור) מעללי-יה כי-אזכרה מקדם פלאך | 11 |
Da dacht ich denn: "Mein Leiden ist dies, / Daß die Rechte des Höchsten sich hat geändert."
| והגיתי בכל-פעלך ובעלילותיך אשיחה | 12 |
Ich gedenke der Taten Jahs, / Ja, ich gedenke, wie du / So wunderbar seit der Vorzeit gewaltet.
| אלהים בקדש דרכך מי-אל גדול כאלהים | 13 |
Ich will sinnen über all dein Tun / Und dein herrliches Wirken erwägen.
| אתה האל עשה פלא הודעת בעמים עזך | 14 |
Elohim, dein Weg ist erhaben! / Wo ist ein Gott, groß wie Elohim?
| גאלת בזרוע עמך בני-יעקב ויוסף סלה | 15 |
Du bist der Gott, der Wunder tut, / Unter den Völkern hast du deine Macht offenbart.
| ראוך מים אלהים--ראוך מים יחילו אף ירגזו תהמות | 16 |
Du hast mit Kraft dein Volk erlöst, / Die Söhne Jakobs und Josefs. (Sela)
| זרמו מים עבות--קול נתנו שחקים אף-חצציך יתהלכו | 17 |
Die Wasser sahen dich, Elohim, / Die Wasser sahen dich und bebten, / Auch die Tiefen erzitterten.
| קול רעמך בגלגל--האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ | 18 |
Die Wolken ergossen Wasser, / Der Donner krachte aus dem Gewölk, / Und deine Pfeile flogen umher.
| בים דרכך--ושביליך (ושבילך) במים רבים ועקבותיך לא נדעו | 19 |
Dein Donner dröhnte im Wirbelwind; / Blitze erhellten das Erdenrund, / Es wankte und bebte die Erde.
| נחית כצאן עמך-- ביד-משה ואהרן | 20 |
Im Meer ging dein Weg dahin / Und dein Pfad durch mächtige Wasser. / Doch deine Spuren sah man nicht. Wie Schafe hast du dein Volk geleitet / Durch Moses und Aarons Hand.
