< תהילים 77 >
למנצח על-ידיתון (ידותון) לאסף מזמור ב קולי אל-אלהים ואצעקה קולי אל-אלהים והאזין אלי | 1 |
Au maître-chantre. — Selon Jéduthun. — Psaume d'Asaph. Ma voix s'adresse à Dieu, et je crie; Ma voix s'adresse à Dieu, afin qu'il m'écoute.
ביום צרתי אדני דרשתי ידי לילה נגרה--ולא תפוג מאנה הנחם נפשי | 2 |
Au jour de ma détresse, je cherche le Seigneur; La nuit, ma main est tendue vers lui et ne se lasse point; Mon âme refuse d'être consolée.
אזכרה אלהים ואהמיה אשיחה ותתעטף רוחי סלה | 3 |
Je me souviens de Dieu, et je gémis; Je médite, et mon esprit est abattu. (Pause)
אחזת שמרות עיני נפעמתי ולא אדבר | 4 |
Tu tiens mes paupières ouvertes; Je suis troublé, je ne puis parler.
חשבתי ימים מקדם-- שנות עולמים | 5 |
Je pense aux jours d'autrefois. Aux années des temps passés.
אזכרה נגינתי בלילה עם-לבבי אשיחה ויחפש רוחי | 6 |
Je me souviens de mes cantiques pendant la nuit; Je médite en mon coeur. Mon esprit se demande:
הלעולמים יזנח אדני ולא-יסיף לרצות עוד | 7 |
«Le Seigneur nous rejettera-t-il éternellement? Ne sera-t-il plus jamais propice?
האפס לנצח חסדו גמר אמר לדר ודר | 8 |
Sa bonté est-elle à jamais épuisée? Sa promesse est-elle anéantie pour toujours?
השכח חנות אל אם-קפץ באף רחמיו סלה | 9 |
Dieu a-t-il oublié d'avoir pitié? A-t-il, dans sa colère, mis un terme à ses compassions?» (Pause)
ואמר חלותי היא-- שנות ימין עליון | 10 |
Puis je me dis: «Voici la cause de ma souffrance: C'est que la main droite du Très-Haut a changé»
אזכיר (אזכור) מעללי-יה כי-אזכרה מקדם פלאך | 11 |
Je me rappellerai donc les actions glorieuses de l'Éternel. Oui, je me souviendrai de tes merveilles d'autrefois;
והגיתי בכל-פעלך ובעלילותיך אשיחה | 12 |
Je penserai à toutes tes oeuvres, Et j'évoquerai le souvenir de tes prodiges!
אלהים בקדש דרכך מי-אל גדול כאלהים | 13 |
Ô Dieu, tes voies sont saintes! Quel Dieu est grand comme notre Dieu?
אתה האל עשה פלא הודעת בעמים עזך | 14 |
Tu es le Dieu qui accomplit des merveilles; Tu as fait connaître parmi les peuples ta puissance.
גאלת בזרוע עמך בני-יעקב ויוסף סלה | 15 |
Par ton bras, tu as délivré ton peuple, Les enfants de Jacob et de Joseph. (Pause)
ראוך מים אלהים--ראוך מים יחילו אף ירגזו תהמות | 16 |
Les eaux t'ont vu, ô Dieu! Les eaux t'ont vu, elles ont frémi; Même les abîmes furent ébranlés.
זרמו מים עבות--קול נתנו שחקים אף-חצציך יתהלכו | 17 |
Les nuées se répandirent en torrents d'eau; Les nuages lancèrent la foudre Et tes flèches volèrent de toutes parts.
קול רעמך בגלגל--האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ | 18 |
Ton tonnerre gronda dans le tourbillon; Les éclairs illuminèrent le monde; La terre fut ébranlée et trembla.
בים דרכך--ושביליך (ושבילך) במים רבים ועקבותיך לא נדעו | 19 |
Tu te fis un chemin dans la mer, Un sentier dans les grandes eaux, Sans qu'on pût reconnaître tes traces.
נחית כצאן עמך-- ביד-משה ואהרן | 20 |
Tu as conduit ton peuple comme un troupeau, Par la main de Moïse et d'Aaron.