< תהילים 77 >

למנצח על-ידיתון (ידותון) לאסף מזמור ב קולי אל-אלהים ואצעקה קולי אל-אלהים והאזין אלי 1
Psaume d'Asaph, [donné] au maître chantre, d'entre les enfants de Jéduthun. Ma voix s'adresse à Dieu, et je crierai; ma voix s'adresse à Dieu, et il m'écoutera.
ביום צרתי אדני דרשתי ידי לילה נגרה--ולא תפוג מאנה הנחם נפשי 2
J'ai cherché le Seigneur au jour de ma détresse: ma plaie coulait durant la nuit, et ne cessait point; mon âme refusait d'être consolée.
אזכרה אלהים ואהמיה אשיחה ותתעטף רוחי סלה 3
Je me souvenais de Dieu, et je me tourmentais: je faisais bruit, et mon esprit était transi; (Sélah)
אחזת שמרות עיני נפעמתי ולא אדבר 4
Tu avais empêché mes yeux de dormir, j'étais tout troublé, et ne pouvais parler.
חשבתי ימים מקדם-- שנות עולמים 5
Je pensais aux jours d'autrefois, et aux années des siècles passés.
אזכרה נגינתי בלילה עם-לבבי אשיחה ויחפש רוחי 6
Il me souvenait de ma mélodie de nuit, je méditais en mon cœur, et mon esprit cherchait diligemment, [en disant];
הלעולמים יזנח אדני ולא-יסיף לרצות עוד 7
Le Seigneur m'a-t-il rejeté pour toujours? et ne continuera-t-il plus à m'avoir pour agréable?
האפס לנצח חסדו גמר אמר לדר ודר 8
Sa gratuité est-elle disparue pour jamais? Sa parole a-t-elle pris fin pour tout âge?
השכח חנות אל אם-קפץ באף רחמיו סלה 9
Le [Dieu] Fort a-t-il oublié d'avoir pitié? a-t-il en colère fermé la porte de ses compassions? (Sélah)
ואמר חלותי היא-- שנות ימין עליון 10
Puis j'ai dit: c'est bien ce qui m'affaiblit; [mais] la droite du Souverain change.
אזכיר (אזכור) מעללי-יה כי-אזכרה מקדם פלאך 11
Je me suis souvenu des exploits de l'Eternel; je me suis, dis-je, souvenu de tes merveilles d'autrefois.
והגיתי בכל-פעלך ובעלילותיך אשיחה 12
Et j'ai médité toutes tes œuvres, et j'ai discouru de tes exploits, [en disant]:
אלהים בקדש דרכך מי-אל גדול כאלהים 13
Ô Dieu! ta voie est dans [ton] Sanctuaire. Qui est [Dieu] Fort, [et] grand comme Dieu?
אתה האל עשה פלא הודעת בעמים עזך 14
Tu es le [Dieu] Fort qui fais des merveilles; tu as fait connaître ta force parmi les peuples.
גאלת בזרוע עמך בני-יעקב ויוסף סלה 15
Tu as délivré par ton bras ton peuple, les enfants de Jacob et de Joseph; (Sélah)
ראוך מים אלהים--ראוך מים יחילו אף ירגזו תהמות 16
Les eaux t'ont vu, ô Dieu! les eaux t'ont vu, [et] ont tremblé, même les abîmes en ont été émus.
זרמו מים עבות--קול נתנו שחקים אף-חצציך יתהלכו 17
Les nuées ont versé un déluge d'eau; les nuées ont fait retentir leur son; tes traits aussi ont volé çà et là.
קול רעמך בגלגל--האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ 18
Le son de ton tonnerre était accompagné de croulements, les éclairs ont éclairé la terre habitable, la terre en a été émue et en a tremblé.
בים דרכך--ושביליך (ושבילך) במים רבים ועקבותיך לא נדעו 19
Ta voie a été par la mer; et tes sentiers dans les grosses eaux; et néanmoins tes traces n'ont point été connues.
נחית כצאן עמך-- ביד-משה ואהרן 20
Tu as mené ton peuple comme un troupeau, sous la conduite de Moïse et d'Aaron.

< תהילים 77 >