תהילים 77
| למנצח על-ידיתון (ידותון) לאסף מזמור ב קולי אל-אלהים ואצעקה קולי אל-אלהים והאזין אלי | 1 |
To the chief Musician, to Jeduthun, A Psalm of Asaph. I cried to God with my voice, [even] to God with my voice; and he gave ear to me.
| ביום צרתי אדני דרשתי ידי לילה נגרה--ולא תפוג מאנה הנחם נפשי | 2 |
In the day of my trouble I sought the LORD: my sore ran in the night, and ceased not: my soul refused to be comforted.
| אזכרה אלהים ואהמיה אשיחה ותתעטף רוחי סלה | 3 |
I remembered God, and was troubled: I complained, and my spirit was overwhelmed. (Selah)
| אחזת שמרות עיני נפעמתי ולא אדבר | 4 |
Thou holdest my eyes waking: I am so troubled that I cannot speak.
| חשבתי ימים מקדם-- שנות עולמים | 5 |
I have considered the days of old, the years of ancient times.
| אזכרה נגינתי בלילה עם-לבבי אשיחה ויחפש רוחי | 6 |
I call to remembrance my song in the night: I commune with my own heart: and my spirit made diligent search.
| הלעולמים יזנח אדני ולא-יסיף לרצות עוד | 7 |
Will the LORD cast off for ever? and will he be favorable no more?
| האפס לנצח חסדו גמר אמר לדר ודר | 8 |
Is his mercy wholly gone for ever? doth [his] promise fail for evermore?
| השכח חנות אל אם-קפץ באף רחמיו סלה | 9 |
Hath God forgotten to be gracious? hath he in anger shut up his tender mercies? (Selah)
| ואמר חלותי היא-- שנות ימין עליון | 10 |
And I said, This [is] my infirmity: [but I will remember] the years of the right hand of the Most High.
| אזכיר (אזכור) מעללי-יה כי-אזכרה מקדם פלאך | 11 |
I will remember the works of the LORD: surely I will remember thy wonders of old.
| והגיתי בכל-פעלך ובעלילותיך אשיחה | 12 |
I will meditate also of all thy work, and talk of thy doings.
| אלהים בקדש דרכך מי-אל גדול כאלהים | 13 |
Thy way, O God, [is] in the sanctuary: who [is so] great a God as [our] God!
| אתה האל עשה פלא הודעת בעמים עזך | 14 |
Thou [art] the God that doest wonders: thou hast declared thy strength among the people.
| גאלת בזרוע עמך בני-יעקב ויוסף סלה | 15 |
Thou hast with [thy] arm redeemed thy people, the sons of Jacob and Joseph. (Selah)
| ראוך מים אלהים--ראוך מים יחילו אף ירגזו תהמות | 16 |
The waters saw thee, O God, the waters saw thee; they were afraid: the depths also were disturbed.
| זרמו מים עבות--קול נתנו שחקים אף-חצציך יתהלכו | 17 |
The clouds poured out water: the skies sent out a sound: thy arrows also went abroad.
| קול רעמך בגלגל--האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ | 18 |
The voice of thy thunder [was] in the heaven: the lightnings lightened the world: the earth trembled and shook.
| בים דרכך--ושביליך (ושבילך) במים רבים ועקבותיך לא נדעו | 19 |
Thy way [is] in the sea, and thy path in the great waters, and thy footsteps are not known.
| נחית כצאן עמך-- ביד-משה ואהרן | 20 |
Thou leddest thy people like a flock by the hand of Moses and Aaron.
