< תהילים 77 >

למנצח על-ידיתון (ידותון) לאסף מזמור ב קולי אל-אלהים ואצעקה קולי אל-אלהים והאזין אלי 1
To the chief Musician, to Jeduthun, A Psalm of Asaph. I cried to God with my voice, even to God with my voice; and he gave ear to me.
ביום צרתי אדני דרשתי ידי לילה נגרה--ולא תפוג מאנה הנחם נפשי 2
In the day of my trouble I sought the Lord: my sore ran in the night, and ceased not: my soul refused to be comforted.
אזכרה אלהים ואהמיה אשיחה ותתעטף רוחי סלה 3
I remembered God, and was troubled: I complained, and my spirit was overwhelmed. (Selah)
אחזת שמרות עיני נפעמתי ולא אדבר 4
Thou holdest my eyes waking: I am so troubled that I cannot speak.
חשבתי ימים מקדם-- שנות עולמים 5
I have considered the days of old, the years of ancient times.
אזכרה נגינתי בלילה עם-לבבי אשיחה ויחפש רוחי 6
I call to remembrance my song in the night: I commune with my own heart: and my spirit made diligent search.
הלעולמים יזנח אדני ולא-יסיף לרצות עוד 7
Will the Lord cast off for ever? and will he be favourable no more?
האפס לנצח חסדו גמר אמר לדר ודר 8
Is his mercy wholly gone for ever? doth his promise fail for evermore?
השכח חנות אל אם-קפץ באף רחמיו סלה 9
Hath God forgotten to be gracious? hath he in anger shut up his tender mercies? (Selah)
ואמר חלותי היא-- שנות ימין עליון 10
And I said, This is my infirmity: but I will remember the years of the right hand of the most High.
אזכיר (אזכור) מעללי-יה כי-אזכרה מקדם פלאך 11
I will remember the works of the LORD: surely I will remember thy wonders of old.
והגיתי בכל-פעלך ובעלילותיך אשיחה 12
I will meditate also of all thy work, and talk of thy doings.
אלהים בקדש דרכך מי-אל גדול כאלהים 13
Thy way, O God, is in the sanctuary: who is so great a God as our God?
אתה האל עשה פלא הודעת בעמים עזך 14
Thou art the God that doest wonders: thou hast declared thy strength among the people.
גאלת בזרוע עמך בני-יעקב ויוסף סלה 15
Thou hast with thy arm redeemed thy people, the sons of Jacob and Joseph. (Selah)
ראוך מים אלהים--ראוך מים יחילו אף ירגזו תהמות 16
The waters saw thee, O God, the waters saw thee; they were afraid: the depths also were troubled.
זרמו מים עבות--קול נתנו שחקים אף-חצציך יתהלכו 17
The clouds poured out water: the skies sent out a sound: thy arrows also went abroad.
קול רעמך בגלגל--האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ 18
The voice of thy thunder was in the heaven: the lightnings lightened the world: the earth trembled and shook.
בים דרכך--ושביליך (ושבילך) במים רבים ועקבותיך לא נדעו 19
Thy way is in the sea, and thy path in the great waters, and thy footsteps are not known.
נחית כצאן עמך-- ביד-משה ואהרן 20
Thou leddest thy people like a flock by the hand of Moses and Aaron.

< תהילים 77 >