< תהילים 77 >
למנצח על-ידיתון (ידותון) לאסף מזמור ב קולי אל-אלהים ואצעקה קולי אל-אלהים והאזין אלי | 1 |
For the chief musician; after the manner of Jeduthun. A psalm of Asaph. I will call out with my voice to God; I will call with my voice to God, and my God will hear me.
ביום צרתי אדני דרשתי ידי לילה נגרה--ולא תפוג מאנה הנחם נפשי | 2 |
In the day of my trouble I sought the Lord; at night I stretched my hands out, and they would not become tired. My soul refused to be comforted.
אזכרה אלהים ואהמיה אשיחה ותתעטף רוחי סלה | 3 |
I thought of God as I groaned; I thought about him as I grew faint. (Selah)
אחזת שמרות עיני נפעמתי ולא אדבר | 4 |
You held my eyes open; I was too troubled to speak.
חשבתי ימים מקדם-- שנות עולמים | 5 |
I thought about the days of old, about times long past.
אזכרה נגינתי בלילה עם-לבבי אשיחה ויחפש רוחי | 6 |
During the night I called to mind the song I once sang. I thought carefully and tried to understand what had happened.
הלעולמים יזנח אדני ולא-יסיף לרצות עוד | 7 |
Will the Lord reject me forever? Will he never again show me favor?
האפס לנצח חסדו גמר אמר לדר ודר | 8 |
Was his covenant faithfulness gone forever? Had his promise failed forever?
השכח חנות אל אם-קפץ באף רחמיו סלה | 9 |
Had God forgotten to be gracious? Had his anger shut off his compassion? (Selah)
ואמר חלותי היא-- שנות ימין עליון | 10 |
I said, “This is my sorrow: the changing of the right hand of the Most High toward us.”
אזכיר (אזכור) מעללי-יה כי-אזכרה מקדם פלאך | 11 |
But I will call to mind your deeds, Yahweh; I will think about your wonderful deeds of old.
והגיתי בכל-פעלך ובעלילותיך אשיחה | 12 |
I will ponder all your deeds and will reflect on them.
אלהים בקדש דרכך מי-אל גדול כאלהים | 13 |
Your way, God, is holy; what god compares to our great God?
אתה האל עשה פלא הודעת בעמים עזך | 14 |
You are the God who does wonders; you have revealed your strength among the peoples.
גאלת בזרוע עמך בני-יעקב ויוסף סלה | 15 |
You gave your people victory by your great power— the descendants of Jacob and Joseph. (Selah)
ראוך מים אלהים--ראוך מים יחילו אף ירגזו תהמות | 16 |
The waters saw you, God; the waters saw you, and they were afraid; the depths trembled.
זרמו מים עבות--קול נתנו שחקים אף-חצציך יתהלכו | 17 |
The clouds poured down water; the cloudy skies gave voice; your arrows flew about.
קול רעמך בגלגל--האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ | 18 |
Your thunderous voice was heard in the wind; the lightning lit up the world; the earth trembled and shook.
בים דרכך--ושביליך (ושבילך) במים רבים ועקבותיך לא נדעו | 19 |
Your path went through the sea and your way through the surging waters, but your footprints were not seen.
נחית כצאן עמך-- ביד-משה ואהרן | 20 |
You led your people like a flock by the hand of Moses and Aaron.