תהילים 77
| למנצח על-ידיתון (ידותון) לאסף מזמור ב קולי אל-אלהים ואצעקה קולי אל-אלהים והאזין אלי | 1 |
For the leader. On Jeduthun. Of Asaph, a psalm. Loudly will I lift my cry to God, loudly to God, so he hears to me.
| ביום צרתי אדני דרשתי ידי לילה נגרה--ולא תפוג מאנה הנחם נפשי | 2 |
In the day of my trouble I seek the Lord; in the night I lift my hands in prayer, refusing all comfort.
| אזכרה אלהים ואהמיה אשיחה ותתעטף רוחי סלה | 3 |
When I think of God, I moan; when I muse, my spirit is faint. (Selah)
| אחזת שמרות עיני נפעמתי ולא אדבר | 4 |
When you hold my eyes awake, and I am restless and speechless,
| חשבתי ימים מקדם-- שנות עולמים | 5 |
I think of the days of old, call to mind distant years.
| אזכרה נגינתי בלילה עם-לבבי אשיחה ויחפש רוחי | 6 |
I commune with my heart in the night, I muse with inquiring spirit.
| הלעולמים יזנח אדני ולא-יסיף לרצות עוד | 7 |
‘Will the Lord cast us off forever, will he be gracious no more?
| האפס לנצח חסדו גמר אמר לדר ודר | 8 |
Has his love vanished forever? Is his faithfulness utterly gone?
| השכח חנות אל אם-קפץ באף רחמיו סלה | 9 |
Has God forgotten to be gracious, or in anger withheld his compassion?’ (Selah)
| ואמר חלותי היא-- שנות ימין עליון | 10 |
Then I said, ‘This it is that grieves me, that the hand of the Most High has changed.’
| אזכיר (אזכור) מעללי-יה כי-אזכרה מקדם פלאך | 11 |
I will think of the deeds of the Lord, and remember your wonders of old.
| והגיתי בכל-פעלך ובעלילותיך אשיחה | 12 |
I will muse on all you have wrought, and meditate on your deeds.
| אלהים בקדש דרכך מי-אל גדול כאלהים | 13 |
Then your way, O God, was majestic: what God was great as our God?
| אתה האל עשה פלא הודעת בעמים עזך | 14 |
You were a God who did marvels, you did show your power to the world
| גאלת בזרוע עמך בני-יעקב ויוסף סלה | 15 |
by your arm you rescued your people, the children of Jacob and Joseph. (Selah)
| ראוך מים אלהים--ראוך מים יחילו אף ירגזו תהמות | 16 |
The waters saw you, O God. The waters saw you and shivered; to their depths they trembled.
| זרמו מים עבות--קול נתנו שחקים אף-חצציך יתהלכו | 17 |
Clouds poured torrents of water, thunder rolled in the sky, your arrows sped to and fro.
| קול רעמך בגלגל--האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ | 18 |
Loud was the roll of your thunder, lightnings lit up the world. Earth quaked and trembled.
| בים דרכך--ושביליך (ושבילך) במים רבים ועקבותיך לא נדעו | 19 |
In your way, Lord, through the sea, in your path through the mighty waters, your footsteps were all unseen.
| נחית כצאן עמך-- ביד-משה ואהרן | 20 |
You did guide your folk like a flock by the hand of Moses and Aaron.
