תהילים 77

1 למנצח על-ידיתון (ידותון) לאסף מזמור ב קולי אל-אלהים ואצעקה קולי אל-אלהים והאזין אלי

To the chief Musician, to Jeduthun, A Psalm of Asaph. I cried unto God with my voice, [even] unto God with my voice; and he gave ear unto me.

2 ביום צרתי אדני דרשתי ידי לילה נגרה--ולא תפוג מאנה הנחם נפשי

In the day of my trouble I sought the Lord: my sore ran in the night, and ceased not: my soul refused to be comforted.

3 אזכרה אלהים ואהמיה אשיחה ותתעטף רוחי סלה

I remembered God, and was troubled: I complained, and my spirit was overwhelmed. (Selah)

4 אחזת שמרות עיני נפעמתי ולא אדבר

Thou holdest mine eyes waking: I am so troubled that I cannot speak.

5 חשבתי ימים מקדם-- שנות עולמים

I have considered the days of old, the years of ancient times.

6 אזכרה נגינתי בלילה עם-לבבי אשיחה ויחפש רוחי

I call to remembrance my song in the night: I commune with mine own heart: and my spirit made diligent search.

7 הלעולמים יזנח אדני ולא-יסיף לרצות עוד

Will the Lord cast off for ever? and will he be favourable no more?

8 האפס לנצח חסדו גמר אמר לדר ודר

Is his mercy clean gone for ever? doth [his] promise fail for evermore?

9 השכח חנות אל אם-קפץ באף רחמיו סלה

Hath God forgotten to be gracious? hath he in anger shut up his tender mercies? (Selah)

10 ואמר חלותי היא-- שנות ימין עליון

And I said, This [is] my infirmity: [but I will remember] the years of the right hand of the most High.

11 אזכיר (אזכור) מעללי-יה כי-אזכרה מקדם פלאך

I will remember the works of the LORD: surely I will remember thy wonders of old.

12 והגיתי בכל-פעלך ובעלילותיך אשיחה

I will meditate also of all thy work, and talk of thy doings.

13 אלהים בקדש דרכך מי-אל גדול כאלהים

Thy way, O God, [is] in the sanctuary: who [is so] great a God as [our] God?

14 אתה האל עשה פלא הודעת בעמים עזך

Thou [art] the God that doest wonders: thou hast declared thy strength among the people.

15 גאלת בזרוע עמך בני-יעקב ויוסף סלה

Thou hast with [thine] arm redeemed thy people, the sons of Jacob and Joseph. (Selah)

16 ראוך מים אלהים--ראוך מים יחילו אף ירגזו תהמות

The waters saw thee, O God, the waters saw thee; they were afraid: the depths also were troubled.

17 זרמו מים עבות--קול נתנו שחקים אף-חצציך יתהלכו

The clouds poured out water: the skies sent out a sound: thine arrows also went abroad.

18 קול רעמך בגלגל--האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ

The voice of thy thunder [was] in the heaven: the lightnings lightened the world: the earth trembled and shook.

19 בים דרכך--ושביליך (ושבילך) במים רבים ועקבותיך לא נדעו

Thy way [is] in the sea, and thy path in the great waters, and thy footsteps are not known.

20 נחית כצאן עמך-- ביד-משה ואהרן

Thou leddest thy people like a flock by the hand of Moses and Aaron.