< תהילים 77 >
למנצח על-ידיתון (ידותון) לאסף מזמור ב קולי אל-אלהים ואצעקה קולי אל-אלהים והאזין אלי | 1 |
For the Leader; for Jeduthun. A Psalm of Asaph. I will lift up my voice unto God, and cry; I will lift up my voice unto God, that He may give ear unto me.
ביום צרתי אדני דרשתי ידי לילה נגרה--ולא תפוג מאנה הנחם נפשי | 2 |
In the day of my trouble I seek the Lord; with my hand uplifted, mine eye streameth in the night without ceasing; my soul refuseth to be comforted.
אזכרה אלהים ואהמיה אשיחה ותתעטף רוחי סלה | 3 |
When I think thereon, O God, I must moan; when I muse thereon, my spirit fainteth. (Selah)
אחזת שמרות עיני נפעמתי ולא אדבר | 4 |
Thou holdest fast the lids of mine eyes; I am troubled, and cannot speak.
חשבתי ימים מקדם-- שנות עולמים | 5 |
I have pondered the days of old, the years of ancient times.
אזכרה נגינתי בלילה עם-לבבי אשיחה ויחפש רוחי | 6 |
In the night I will call to remembrance my song; I will commune with mine own heart; and my spirit maketh diligent search:
הלעולמים יזנח אדני ולא-יסיף לרצות עוד | 7 |
'Will the Lord cast off for ever? and will He be favourable no more?
האפס לנצח חסדו גמר אמר לדר ודר | 8 |
Is His mercy clean gone for ever? Is His promise come to an end for evermore?
השכח חנות אל אם-קפץ באף רחמיו סלה | 9 |
Hath God forgotten to be gracious? Hath He in anger shut up his compassions?' (Selah)
ואמר חלותי היא-- שנות ימין עליון | 10 |
And I say: 'This is my weakness, that the right hand of the Most High could change.
אזכיר (אזכור) מעללי-יה כי-אזכרה מקדם פלאך | 11 |
I will make mention of the deeds of the LORD; yea, I will remember Thy wonders of old.
והגיתי בכל-פעלך ובעלילותיך אשיחה | 12 |
I will meditate also upon all Thy work, and muse on Thy doings.'
אלהים בקדש דרכך מי-אל גדול כאלהים | 13 |
O God, Thy way is in holiness; who is a great god like unto God?
אתה האל עשה פלא הודעת בעמים עזך | 14 |
Thou art the God that doest wonders; Thou hast made known Thy strength among the peoples.
גאלת בזרוע עמך בני-יעקב ויוסף סלה | 15 |
Thou hast with Thine arm redeemed Thy people, the sons of Jacob and Joseph. (Selah)
ראוך מים אלהים--ראוך מים יחילו אף ירגזו תהמות | 16 |
The waters saw Thee, O God; the waters saw Thee, they were in pain; the depths also trembled.
זרמו מים עבות--קול נתנו שחקים אף-חצציך יתהלכו | 17 |
The clouds flooded forth waters; the skies sent out a sound; Thine arrows also went abroad.
קול רעמך בגלגל--האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ | 18 |
The voice of Thy thunder was in the whirlwind; the lightnings lighted up the world; the earth trembled and shook.
בים דרכך--ושביליך (ושבילך) במים רבים ועקבותיך לא נדעו | 19 |
Thy way was in the sea, and Thy path in the great waters, and Thy footsteps were not known.
נחית כצאן עמך-- ביד-משה ואהרן | 20 |
Thou didst lead Thy people like a flock, by the hand of Moses and Aaron.