תהילים 77

1 למנצח על-ידיתון (ידותון) לאסף מזמור ב קולי אל-אלהים ואצעקה קולי אל-אלהים והאזין אלי

For the excellent musician Ieduthun. A Psalme committed to Asaph. My voyce came to God, when I cryed: my voyce came to God, and he heard me.

2 ביום צרתי אדני דרשתי ידי לילה נגרה--ולא תפוג מאנה הנחם נפשי

In the day of my trouble I sought ye Lord: my sore ranne and ceased not in the night: my soule refused comfort.

3 אזכרה אלהים ואהמיה אשיחה ותתעטף רוחי סלה

I did thinke vpon God, and was troubled: I praied, and my spirit was full of anguish. (Selah)

4 אחזת שמרות עיני נפעמתי ולא אדבר

Thou keepest mine eyes waking: I was astonied and could not speake.

5 חשבתי ימים מקדם-- שנות עולמים

Then I considered the daies of olde, and the yeeres of ancient time.

6 אזכרה נגינתי בלילה עם-לבבי אשיחה ויחפש רוחי

I called to remembrance my song in the night: I communed with mine owne heart, and my spirit searched diligently.

7 הלעולמים יזנח אדני ולא-יסיף לרצות עוד

Will the Lord absent him selfe for euer? and will he shewe no more fauour?

8 האפס לנצח חסדו גמר אמר לדר ודר

Is his mercie cleane gone for euer? doeth his promise faile for euermore?

9 השכח חנות אל אם-קפץ באף רחמיו סלה

Hath God forgotten to be mercifull? hath he shut vp his teder mercies in displeasure? (Selah)

10 ואמר חלותי היא-- שנות ימין עליון

And I sayde, This is my death: yet I remembred the yeeres of the right hand of the most High.

11 אזכיר (אזכור) מעללי-יה כי-אזכרה מקדם פלאך

I remembred the workes of the Lord: certainely I remembred thy wonders of olde.

12 והגיתי בכל-פעלך ובעלילותיך אשיחה

I did also meditate all thy woorkes, and did deuise of thine actes, saying,

13 אלהים בקדש דרכך מי-אל גדול כאלהים

Thy way, O God, is in the Sanctuarie: who is so great a God as our God!

14 אתה האל עשה פלא הודעת בעמים עזך

Thou art ye God that doest wonders: thou hast declared thy power among the people.

15 גאלת בזרוע עמך בני-יעקב ויוסף סלה

Thou hast redeemed thy people with thine arme, euen the sonnes of Iaakob and Ioseph. (Selah)

16 ראוך מים אלהים--ראוך מים יחילו אף ירגזו תהמות

The waters sawe thee, O God: the waters sawe thee, and were afraide: yea, the depths trembled.

17 זרמו מים עבות--קול נתנו שחקים אף-חצציך יתהלכו

The cloudes powred out water: the heauens gaue a sounde: yea, thine arrowes went abroade.

18 קול רעמך בגלגל--האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ

The voyce of thy thunder was rounde about: the lightnings lightened the worlde: the earth trembled and shooke.

19 בים דרכך--ושביליך (ושבילך) במים רבים ועקבותיך לא נדעו

Thy way is in the Sea, and thy paths in the great waters, and thy footesteps are not knowen.

20 נחית כצאן עמך-- ביד-משה ואהרן

Thou diddest leade thy people like sheepe by the hand of Moses and Aaron.