תהילים 77

1 למנצח על-ידיתון (ידותון) לאסף מזמור ב קולי אל-אלהים ואצעקה קולי אל-אלהים והאזין אלי

To the chief Musician. On Jeduthun. Of Asaph. A Psalm. My voice is unto God, and I will cry; my voice is unto God, and he will give ear unto me.

2 ביום צרתי אדני דרשתי ידי לילה נגרה--ולא תפוג מאנה הנחם נפשי

In the day of my trouble, I sought the Lord: my hand was stretched out in the night, and slacked not; my soul refused to be comforted.

3 אזכרה אלהים ואהמיה אשיחה ותתעטף רוחי סלה

I remembered God, and I moaned; I complained, and my spirit was overwhelmed. (Selah)

4 אחזת שמרות עיני נפעמתי ולא אדבר

Thou holdest open mine eyelids; I am full of disquiet and cannot speak.

5 חשבתי ימים מקדם-- שנות עולמים

I consider the days of old, the years of ancient times.

6 אזכרה נגינתי בלילה עם-לבבי אשיחה ויחפש רוחי

I remember my song in the night; I muse in mine own heart, and my spirit maketh diligent search.

7 הלעולמים יזנח אדני ולא-יסיף לרצות עוד

Will the Lord cast off for ever? and will he be favourable no more?

8 האפס לנצח חסדו גמר אמר לדר ודר

Hath his loving-kindness ceased for ever? hath [his] word come to an end from generation to generation?

9 השכח חנות אל אם-קפץ באף רחמיו סלה

Hath God forgotten to be gracious? or hath he in anger shut up his tender mercies? (Selah)

10 ואמר חלותי היא-- שנות ימין עליון

Then said I, This is my weakness: — the years of the right hand of the Most High

11 אזכיר (אזכור) מעללי-יה כי-אזכרה מקדם פלאך

Will I remember, — the works of Jah; for I will remember thy wonders of old,

12 והגיתי בכל-פעלך ובעלילותיך אשיחה

And I will meditate upon all thy work, and muse upon thy doings.

13 אלהים בקדש דרכך מי-אל גדול כאלהים

O God, thy way is in the sanctuary: who is so great a god as God?

14 אתה האל עשה פלא הודעת בעמים עזך

Thou art the God that doest wonders; thou hast declared thy strength among the peoples.

15 גאלת בזרוע עמך בני-יעקב ויוסף סלה

Thou hast with [thine] arm redeemed thy people, the sons of Jacob and Joseph. (Selah)

16 ראוך מים אלהים--ראוך מים יחילו אף ירגזו תהמות

The waters saw thee, O God, the waters saw thee; they trembled, yea, the depths were troubled:

17 זרמו מים עבות--קול נתנו שחקים אף-חצציך יתהלכו

The thick clouds poured out water; the skies sent out a sound, yea, thine arrows went abroad:

18 קול רעמך בגלגל--האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ

The voice of thy thunder was in the whirlwind, lightnings lit up the world; the earth was troubled and it quaked.

19 בים דרכך--ושביליך (ושבילך) במים רבים ועקבותיך לא נדעו

Thy way is in the sea, and thy paths are in the great waters; and thy footsteps are not known.

20 נחית כצאן עמך-- ביד-משה ואהרן

Thou leddest thy people like a flock by the hand of Moses and Aaron.