תהילים 77
| למנצח על-ידיתון (ידותון) לאסף מזמור ב קולי אל-אלהים ואצעקה קולי אל-אלהים והאזין אלי | 1 |
For the end, for Idithun, a Psalm of Asaph. I cried to the Lord with my voice, yes, my voice [was addressed] to God; and he gave heed to me.
| ביום צרתי אדני דרשתי ידי לילה נגרה--ולא תפוג מאנה הנחם נפשי | 2 |
In the day of mine affliction I earnestly sought the Lord; [even] with my hands by night before him, and I was not deceived; my soul refused to be comforted.
| אזכרה אלהים ואהמיה אשיחה ותתעטף רוחי סלה | 3 |
I remembered God, and rejoiced; I poured out my complaint, and my soul fainted. (Pause)
| אחזת שמרות עיני נפעמתי ולא אדבר | 4 |
All mine enemies set a watch [against me]: I was troubled, and spoke not.
| חשבתי ימים מקדם-- שנות עולמים | 5 |
I considered the days of old, and remembered ancient years.
| אזכרה נגינתי בלילה עם-לבבי אשיחה ויחפש רוחי | 6 |
And I meditated; I communed with my heart by night, and diligently searched my spirit, [saying],
| הלעולמים יזנח אדני ולא-יסיף לרצות עוד | 7 |
Will the Lord cast off for ever? and will he be well pleased no more?
| האפס לנצח חסדו גמר אמר לדר ודר | 8 |
Will he cut off his mercy for ever, even for ever and ever?
| השכח חנות אל אם-קפץ באף רחמיו סלה | 9 |
Will God forget to pity? or will he shut up his compassions in his wrath? (Pause)
| ואמר חלותי היא-- שנות ימין עליון | 10 |
And I said, Now I have begun; this is the change of the right hand of the Most High.
| אזכיר (אזכור) מעללי-יה כי-אזכרה מקדם פלאך | 11 |
I remembered the works of the Lord; for I will remember your wonders from the beginning.
| והגיתי בכל-פעלך ובעלילותיך אשיחה | 12 |
And I will meditate on all your works, and will consider your doings.
| אלהים בקדש דרכך מי-אל גדול כאלהים | 13 |
O God, your way is in the sanctuary; who is a great God as our God?
| אתה האל עשה פלא הודעת בעמים עזך | 14 |
You are the God that do wonders; you have made known your power amongst the nations.
| גאלת בזרוע עמך בני-יעקב ויוסף סלה | 15 |
You have with your arm redeemed your people, the sons of Jacob and Joseph. (Pause)
| ראוך מים אלהים--ראוך מים יחילו אף ירגזו תהמות | 16 |
The waters saw you, O God, the waters saw you, and feared; and the depths were troubled.
| זרמו מים עבות--קול נתנו שחקים אף-חצציך יתהלכו | 17 |
[There was] an abundant sound of waters: the clouds uttered a voice; for your arrows went abroad.
| קול רעמך בגלגל--האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ | 18 |
The voice of your thunder was abroad, and around your lightnings appeared to the world; the earth trembled a quaked.
| בים דרכך--ושביליך (ושבילך) במים רבים ועקבותיך לא נדעו | 19 |
Your way is in the sea, and your paths in many waters, and your footsteps can’t be known.
| נחית כצאן עמך-- ביד-משה ואהרן | 20 |
You did guide your people as sheep by the hand of Moses and Aaron.
