תהילים 77
| למנצח על-ידיתון (ידותון) לאסף מזמור ב קולי אל-אלהים ואצעקה קולי אל-אלהים והאזין אלי | 1 |
For the choirmaster. According to Jeduthun. A Psalm of Asaph. I cried out to God; I cried aloud to God to hear me.
| ביום צרתי אדני דרשתי ידי לילה נגרה--ולא תפוג מאנה הנחם נפשי | 2 |
In the day of trouble I sought the Lord; through the night my outstretched hands did not grow weary; my soul refused to be comforted.
| אזכרה אלהים ואהמיה אשיחה ותתעטף רוחי סלה | 3 |
I remembered You, O God, and I groaned; I mused and my spirit grew faint.
| אחזת שמרות עיני נפעמתי ולא אדבר | 4 |
You have kept my eyes from closing; I am too troubled to speak.
| חשבתי ימים מקדם-- שנות עולמים | 5 |
I considered the days of old, the years long in the past.
| אזכרה נגינתי בלילה עם-לבבי אשיחה ויחפש רוחי | 6 |
At night I remembered my song; in my heart I mused, and my spirit pondered:
| הלעולמים יזנח אדני ולא-יסיף לרצות עוד | 7 |
“Will the Lord spurn us forever and never show His favor again?
| האפס לנצח חסדו גמר אמר לדר ודר | 8 |
Is His loving devotion gone forever? Has His promise failed for all time?
| השכח חנות אל אם-קפץ באף רחמיו סלה | 9 |
Has God forgotten to be gracious? Has His anger shut off His compassion?”
| ואמר חלותי היא-- שנות ימין עליון | 10 |
So I said, “I am grieved that the right hand of the Most High has changed.”
| אזכיר (אזכור) מעללי-יה כי-אזכרה מקדם פלאך | 11 |
I will remember the works of the LORD; yes, I will remember Your wonders of old.
| והגיתי בכל-פעלך ובעלילותיך אשיחה | 12 |
I will reflect on all You have done and ponder Your mighty deeds.
| אלהים בקדש דרכך מי-אל גדול כאלהים | 13 |
Your way, O God, is holy. What god is so great as our God?
| אתה האל עשה פלא הודעת בעמים עזך | 14 |
You are the God who works wonders; You display Your strength among the peoples.
| גאלת בזרוע עמך בני-יעקב ויוסף סלה | 15 |
With power You redeemed Your people, the sons of Jacob and Joseph.
| ראוך מים אלהים--ראוך מים יחילו אף ירגזו תהמות | 16 |
The waters saw You, O God; the waters saw You and swirled; even the depths were shaken.
| זרמו מים עבות--קול נתנו שחקים אף-חצציך יתהלכו | 17 |
The clouds poured down water; the skies resounded with thunder; Your arrows flashed back and forth.
| קול רעמך בגלגל--האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ | 18 |
Your thunder resounded in the whirlwind; the lightning lit up the world; the earth trembled and quaked.
| בים דרכך--ושביליך (ושבילך) במים רבים ועקבותיך לא נדעו | 19 |
Your path led through the sea, Your way through the mighty waters, but Your footprints were not to be found.
| נחית כצאן עמך-- ביד-משה ואהרן | 20 |
You led Your people like a flock by the hand of Moses and Aaron.
