תהילים 77

1 למנצח על-ידיתון (ידותון) לאסף מזמור ב קולי אל-אלהים ואצעקה קולי אל-אלהים והאזין אלי

For the Chief Musician; after the manner of Jeduthun. A Psalm of Asaph. I will cry unto God with my voice, Even unto God with my voice; and he will give ear unto me.

2 ביום צרתי אדני דרשתי ידי לילה נגרה--ולא תפוג מאנה הנחם נפשי

In the day of my trouble I sought the Lord: My hand was stretched out in the night, and slacked not; My soul refused to be comforted.

3 אזכרה אלהים ואהמיה אשיחה ותתעטף רוחי סלה

I remember God, and am disquieted: I complain, and my spirit is overwhelmed. (Selah)

4 אחזת שמרות עיני נפעמתי ולא אדבר

Thou holdest mine eyes watching: I am so troubled that I cannot speak.

5 חשבתי ימים מקדם-- שנות עולמים

I have considered the days of old, The years of ancient times.

6 אזכרה נגינתי בלילה עם-לבבי אשיחה ויחפש רוחי

I call to remembrance my song in the night: I commune with mine own heart; And my spirit maketh diligent search.

7 הלעולמים יזנח אדני ולא-יסיף לרצות עוד

Will the Lord cast off for ever? And will he be favorable no more?

8 האפס לנצח חסדו גמר אמר לדר ודר

Is his lovingkindness clean gone for ever? Doth his promise fail for evermore?

9 השכח חנות אל אם-קפץ באף רחמיו סלה

Hath God forgotten to be gracious? Hath he in anger shut up his tender mercies? (Selah)

10 ואמר חלותי היא-- שנות ימין עליון

And I said, This is my infirmity; [But I will remember] the years of the right hand of the Most High.

11 אזכיר (אזכור) מעללי-יה כי-אזכרה מקדם פלאך

I will make mention of the deeds of Jehovah; For I will remember thy wonders of old.

12 והגיתי בכל-פעלך ובעלילותיך אשיחה

I will meditate also upon all thy work, And muse on thy doings.

13 אלהים בקדש דרכך מי-אל גדול כאלהים

Thy way, O God, is in the sanctuary: Who is a great god like unto God?

14 אתה האל עשה פלא הודעת בעמים עזך

Thou art the God that doest wonders: Thou hast made known thy strength among the peoples.

15 גאלת בזרוע עמך בני-יעקב ויוסף סלה

Thou hast with thine arm redeemed thy people, The sons of Jacob and Joseph. (Selah)

16 ראוך מים אלהים--ראוך מים יחילו אף ירגזו תהמות

The waters saw thee, O God; The waters saw thee, they were afraid: The depths also trembled.

17 זרמו מים עבות--קול נתנו שחקים אף-חצציך יתהלכו

The clouds poured out water; The skies sent out a sound: Thine arrows also went abroad.

18 קול רעמך בגלגל--האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ

The voice of thy thunder was in the whirlwind; The lightnings lightened the world: The earth trembled and shook.

19 בים דרכך--ושביליך (ושבילך) במים רבים ועקבותיך לא נדעו

Thy way was in the sea, And thy paths in the great waters, And thy footsteps were not known.

20 נחית כצאן עמך-- ביד-משה ואהרן

Thou leddest thy people like a flock, By the hand of Moses and Aaron.