< תהילים 77 >
למנצח על-ידיתון (ידותון) לאסף מזמור ב קולי אל-אלהים ואצעקה קולי אל-אלהים והאזין אלי | 1 |
(Til Sangmesteren. Til Jedutun. Af Asaf. En Salme.) Jeg råber, højt til Gud, og han hører mig,
ביום צרתי אדני דרשתי ידי לילה נגרה--ולא תפוג מאנה הנחם נפשי | 2 |
jeg søger Herren på Nødens Dag, min Hånd er om Natten utrættet udrakt, min Sjæl vil ikke lade sig trøste;
אזכרה אלהים ואהמיה אשיחה ותתעטף רוחי סלה | 3 |
jeg ihukommer Gud og stønner, jeg sukker, min Ånd vansmægter. (Sela)
אחזת שמרות עיני נפעמתי ולא אדבר | 4 |
Du holder mine Øjne vågne, jeg er urolig og målløs.
חשבתי ימים מקדם-- שנות עולמים | 5 |
Jeg tænker på fordums dage, ihukommer længst henrundne År;
אזכרה נגינתי בלילה עם-לבבי אשיחה ויחפש רוחי | 6 |
jeg gransker om Natten i Hjertet, grunder og ransager min Ånd.
הלעולמים יזנח אדני ולא-יסיף לרצות עוד | 7 |
Vil Herren bortstøde for evigt og aldrig mer vise Nåde,
האפס לנצח חסדו גמר אמר לדר ודר | 8 |
er hans Miskundhed ude for stedse, hans Trofasthed omme for evigt og altid,
השכח חנות אל אם-קפץ באף רחמיו סלה | 9 |
har Gud da glemt at ynkes, lukket sit Hjerte i Vrede? (Sela)
ואמר חלותי היא-- שנות ימין עליון | 10 |
Jeg sagde: Det er min Smerte; at den Højestes højre er ikke som før.
אזכיר (אזכור) מעללי-יה כי-אזכרה מקדם פלאך | 11 |
Jeg kommer HERRENs Gerninger i Hu, ja kommer dine fordums Undere i Hu.
והגיתי בכל-פעלך ובעלילותיך אשיחה | 12 |
Jeg tænker på al din Gerning og grunder over dine Værker.
אלהים בקדש דרכך מי-אל גדול כאלהים | 13 |
Gud, din Vej var i Hellighed, hvo er en Gud så stor som Gud!
אתה האל עשה פלא הודעת בעמים עזך | 14 |
Du er en Gud, som gør Undere, du gjorde din Vælde kendt blandt Folkene,
גאלת בזרוע עמך בני-יעקב ויוסף סלה | 15 |
udøste dit Folk med din Arm, Jakobs og Josefs Sønner. (Sela)
ראוך מים אלהים--ראוך מים יחילו אף ירגזו תהמות | 16 |
Vandene så dig, Gud, Vandene så dig og vred sig i Angst, ja Dybet tog til at skælve;
זרמו מים עבות--קול נתנו שחקים אף-חצציך יתהלכו | 17 |
Skyerne udøste Vand, Skyhimlens Stemme gjaldede, dine Pile for hid og did;
קול רעמך בגלגל--האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ | 18 |
din bragende Torden rullede, Lynene oplyste Jorderig, Jorden bæved og skjalv;
בים דרכך--ושביליך (ושבילך) במים רבים ועקבותיך לא נדעו | 19 |
din Vej gik midt gennem Havet, din Sti gennem store Vande, dine Fodspor kendtes ikke.
נחית כצאן עמך-- ביד-משה ואהרן | 20 |
Du førte dit Folk som en Hjord ved Moses's og Arons Hånd.