תהילים 77

1 למנצח על-ידיתון (ידותון) לאסף מזמור ב קולי אל-אלהים ואצעקה קולי אל-אלהים והאזין אלי

Til Sangmesteren; for Jeduthun; en Psalme af Asaf.

2 ביום צרתי אדני דרשתי ידי לילה נגרה--ולא תפוג מאנה הנחם נפשי

Min Røst er til Gud, og jeg vil raabe; min Røst er til Gud, og han vende sine Øren til mig!

3 אזכרה אלהים ואהמיה אשיחה ותתעטף רוחי סלה

Jeg søgte Herren paa min Nøds Dag; min Haand var om Natten udrakt og lod ikke af; min Sjæl vægrede sig ved at lade sig trøste.

4 אחזת שמרות עיני נפעמתי ולא אדבר

Jeg vil komme Gud i Hu og jamre lydt; jeg vil tale, og min Aand maa forsmægte. (Sela)

5 חשבתי ימים מקדם-- שנות עולמים

Du holdt mine Øjne vaagne, jeg er bleven bekymret og taler ikke.

6 אזכרה נגינתי בלילה עם-לבבי אשיחה ויחפש רוחי

Jeg tænkte paa de fordums Dage, paa de længst henrundne Aar.

7 הלעולמים יזנח אדני ולא-יסיף לרצות עוד

Jeg vil komme min Strengeleg i Hu om Natten; jeg vil tale i mit Hjerte, og min Aand skal granske.

8 האפס לנצח חסדו גמר אמר לדר ודר

Vil da Herren forkaste i al Evighed og ikke vedblive at være naadig mere?

9 השכח חנות אל אם-קפץ באף רחמיו סלה

Er hans Miskundhed ude evindelig? har hans Tilsagn faaet Ende fra Slægt til Slægt?

10 ואמר חלותי היא-- שנות ימין עליון

Har Gud glemt at være naadig? eller har han i Vrede tillukket sin Barmhjertighed? (Sela)

11 אזכיר (אזכור) מעללי-יה כי-אזכרה מקדם פלאך

Da sagde jeg: Dette er min Lidelse; at forandre det staar i den Højestes højre Haand.

12 והגיתי בכל-פעלך ובעלילותיך אשיחה

Jeg vil komme Herrens Gerninger i Hu; jeg vil komme dine underfulde Ting fra fordums Tid i Hu.

13 אלהים בקדש דרכך מי-אל גדול כאלהים

Og jeg vil grunde paa al din Gerning; og jeg vil tale om dine Idrætter.

14 אתה האל עשה פלא הודעת בעמים עזך

O Gud! din Vej er i Hellighed; hvo er en Gud stor som Gud?

15 גאלת בזרוע עמך בני-יעקב ויוסף סלה

Du er den Gud, som gør underfulde Ting, du har kundgjort din Styrke iblandt Folkene.

16 ראוך מים אלהים--ראוך מים יחילו אף ירגזו תהמות

Du genløste dit Folk ved din Arm, Jakobs og Josefs Børn. (Sela)

17 זרמו מים עבות--קול נתנו שחקים אף-חצציך יתהלכו

Vandene saa dig, Gud! Vandene saa dig, de bleve bange, ja, Afgrundene bævede.

18 קול רעמך בגלגל--האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ

De tykke Skyer udøste Vand, de øverste Skyer udgave Drøn, ja, dine Pile fore frem.

19 בים דרכך--ושביליך (ושבילך) במים רבים ועקבותיך לא נדעו

Din Tordens Drøn rullede, Lynet oplyste Jorderige; Jorden bævede og skælvede.

20 נחית כצאן עמך-- ביד-משה ואהרן

Din Vej var i Havet og dine Stier i de store Vande, og dine Fodspor bleve ikke kendte. Du førte dit Folk som Hjorden ved Mose og Arons Haand.