תהילים 77

1 למנצח על-ידיתון (ידותון) לאסף מזמור ב קולי אל-אלהים ואצעקה קולי אל-אלהים והאזין אלי

Přednímu kantoru z potomků Jedutunových, s Azafem, žalm. Hlas můj k Bohu, když volám, hlas můj k Bohu, aby ucha naklonil ke mně.

2 ביום צרתי אדני דרשתי ידי לילה נגרה--ולא תפוג מאנה הנחם נפשי

V den ssoužení svého Pána hledal jsem, v noci ruce své rozprostíral jsem bez přestání, a nedala se potěšiti duše má.

3 אזכרה אלהים ואהמיה אשיחה ותתעטף רוחי סלה

Na Boha zpomínal jsem a kormoutil se, přemyšloval jsem, a úzkostmi svírán byl duch můj. (Sélah)

4 אחזת שמרות עיני נפעמתי ולא אדבר

Zdržoval jsi oči mé, aby bděly; potřín jsem byl, aniž jsem mluviti mohl.

5 חשבתי ימים מקדם-- שנות עולמים

I přicházeli mi na pamět dnové předešlí, a léta dávní.

6 אזכרה נגינתי בלילה עם-לבבי אשיחה ויחפש רוחי

Rozpomínal jsem se v noci na zpěvy své, v srdci svém přemyšloval jsem, a zpytoval to duch můj, pravě:

7 הלעולמים יזנח אדני ולא-יסיף לרצות עוד

Zdali na věky zažene Bůh? Nikdy-liž již více lásky neukáže?

8 האפס לנצח חסדו גמר אמר לדר ודר

Zdali do konce přestane milosrdenství jeho? A konec vezme slovo od pokolení až do pokolení?

9 השכח חנות אל אם-קפץ באף רחמיו סלה

Zdali se zapomněl smilovávati Bůh silný? Zdaž zadržel v hněvě milosrdenství svá? (Sélah)

10 ואמר חלותי היא-- שנות ימין עליון

I řekl jsem: Toť jest má smrt. Ale učiníť proměnu pravice Nejvyššího.

11 אזכיר (אזכור) מעללי-יה כי-אזכרה מקדם פלאך

Rozpomínati se budu na skutky Hospodinovy, a připomínati sobě divné činy tvé, od starodávna.

12 והגיתי בכל-פעלך ובעלילותיך אשיחה

A přemyšlovati o všelikém díle tvém, a o skutcích tvých mluviti.

13 אלהים בקדש דרכך מי-אל גדול כאלהים

Bože, svatá jest cesta tvá. Kdo jest silný, veliký, jako Bůh?

14 אתה האל עשה פלא הודעת בעמים עזך

Ty jsi ten Bůh silný, jenž činíš divné věci; uvedl jsi v známost mezi národy sílu svou.

15 גאלת בזרוע עמך בני-יעקב ויוסף סלה

Vysvobodil jsi ramenem lid svůj, syny Jákobovy a Jozefovy. (Sélah)

16 ראוך מים אלהים--ראוך מים יחילו אף ירגזו תהמות

Vidělyť jsou tě vody, Bože, viděly tě vody, a zstrašily se; pohnuly se také i hlubiny.

17 זרמו מים עבות--קול נתנו שחקים אף-חצציך יתהלכו

Vydali povodně oblakové, vydala hřmot nebesa, ano i kameníčko tvé skákalo.

18 קול רעמך בגלגל--האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ

Vznělo hřímání tvé po obloze, blýskání osvěcovalo okršlek zemský, pohybovala se a třásla země.

19 בים דרכך--ושביליך (ושבילך) במים רבים ועקבותיך לא נדעו

Skrze moře byla cesta tvá, a stezky tvé skrze vody veliké, a však šlepějí tvých nebylo znáti.

20 נחית כצאן עמך-- ביד-משה ואהרן

Vedl jsi jako stádo lid svůj skrze Mojžíše a Arona.