תהילים 74

1 משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך

Ó Deus, porque nos rejeitaste para sempre? Porque se accende a tua ira contra as ovelhas do teu pasto?

2 זכר עדתך קנית קדם-- גאלת שבט נחלתך הר-ציון זה שכנת בו

Lembra-te da tua congregação que compraste desde a antiguidade, da vara da tua herança que remiste, este monte de Sião, em que habitaste.

3 הרימה פעמיך למשאות נצח כל-הרע אויב בקדש

Levanta os teus pés para as perpetuas assolações, para tudo o que o inimigo tem feito de mal no sanctuario.

4 שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות

Os teus inimigos bramam no meio das tuas synagogas; põem n'ellas as suas insignias por signaes.

5 יודע כמביא למעלה בסבך-עץ קרדמות

Cada qual se fez afamado, conforme levantara o machado contra a espessura do arvoredo.

6 ועת (ועתה) פתוחיה יחד-- בכשיל וכילפות יהלמון

Mas agora toda a obra entalhada por uma vez quebram com machados e martellos.

7 שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן-שמך

Lançaram fogo no teu sanctuario; profanaram, derribando-a até ao chão, a morada do teu nome.

8 אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל-מועדי-אל בארץ

Disseram nos seus corações: Despojemol-os d'uma vez. Queimaram todas as synagogas de Deus na terra.

9 אותתינו לא ראינו אין-עוד נביא ולא-אתנו ידע עד-מה

Já não vemos os nossos signaes, já não ha propheta: nem ha entre nós alguem que saiba até quando isto durara.

10 עד-מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח

Até quando, ó Deus, nos affrontará o adversario? Blasphemará o inimigo o teu nome para sempre?

11 למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך (חיקך) כלה

Porque retiras a tua mão, a saber, a tua dextra? tira-a de dentro do teu seio, e consome-os.

12 ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ

Todavia Deus é o meu Rei desde a antiguidade, obrando a salvação no meio da terra.

13 אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על-המים

Tu dividiste o mar pela tua força; quebrantaste as cabeças dos dragões nas aguas.

14 אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים

Fizeste em pedaços as cabeças do leviathan, e o déste por mantimento aos habitantes do deserto.

15 אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן

Fendeste a fonte e o ribeiro: seccaste os rios impetuosos.

16 לך יום אף-לך לילה אתה הכינות מאור ושמש

Teu é o dia e tua é a noite: preparaste a luz e o sol.

17 אתה הצבת כל-גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם

Estabeleceste todos os limites da terra; verão e inverno tu os formaste.

18 זכר-זאת--אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך

Lembra-te d'isto: que o inimigo affrontou ao Senhor, e que um povo louco blasphemou o teu nome.

19 אל-תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל-תשכח לנצח

Não entregues ás feras a alma da tua rola: não te esqueças para sempre da vida dos teus afflictos.

20 הבט לברית כי מלאו מחשכי-ארץ נאות חמס

Attende ao teu concerto; pois os logares tenebrosos da terra estão cheios de moradas de crueldade.

21 אל-ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך

Oh, não volte envergonhado o opprimido: louvem o teu nome o afflicto e o necessitado.

22 קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני-נבל כל-היום

Levanta-te, ó Deus, pleiteia a sua propria causa; lembra-te da affronta que o louco te faz cada dia.

23 אל-תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד

Não te esqueças dos gritos dos teus inimigos: o tumulto d'aquelles que se levantam contra ti augmenta continuamente.