תהילים 74
| משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך | 1 |
Psalmus Intellectus Asaph. Ut quid Deus repulisti in finem: iratus est furor tuus super oves pascuae tuae?
| זכר עדתך קנית קדם-- גאלת שבט נחלתך הר-ציון זה שכנת בו | 2 |
Memor esto congregationis tuae, quam possedisti ab initio. Redemisti virgam hereditatis tuae: mons Sion, in quo habitasti in eo.
| הרימה פעמיך למשאות נצח כל-הרע אויב בקדש | 3 |
Leva manus tuas in superbias eorum in finem: quanta malignatus est inimicus in sancto!
| שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות | 4 |
Et gloriati sunt qui oderunt te: in medio sollemnitatis tuae. Posuerunt signa sua, signa:
| יודע כמביא למעלה בסבך-עץ קרדמות | 5 |
et non cognoverunt sicut in exitu super summum. Quasi in silva lignorum securibus
| ועת (ועתה) פתוחיה יחד-- בכשיל וכילפות יהלמון | 6 |
exciderunt ianuas eius in idipsum: in securi, et ascia deiecerunt eam.
| שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן-שמך | 7 |
Incenderunt igni Sanctuarium tuum: in terra polluerunt tabernaculum nominis tui.
| אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל-מועדי-אל בארץ | 8 |
Dixerunt in corde suo cognatio eorum simul: quiescere faciamus omnes dies festos Dei a terra.
| אותתינו לא ראינו אין-עוד נביא ולא-אתנו ידע עד-מה | 9 |
Signa nostra non vidimus, iam non est propheta: et nos non cognoscet amplius.
| עד-מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח | 10 |
Usquequo Deus improperabit inimicus: irritat adversarius nomen tuum in finem?
| למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך (חיקך) כלה | 11 |
Ut quid avertis manum tuam, et dexteram tuam, de medio sinu tuo in finem?
| ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ | 12 |
Deus autem rex noster ante saecula: operatus est salutem in medio terrae.
| אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על-המים | 13 |
Tu confirmasti in virtute tua mare: contribulasti capita draconum in aquis.
| אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים | 14 |
Tu confregisti capita draconis: dedisti eum escam populis Aethiopum.
| אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן | 15 |
Tu dirupisti fontes, et torrentes: tu siccasti fluvios Ethan.
| לך יום אף-לך לילה אתה הכינות מאור ושמש | 16 |
Tuus est dies, et tua est nox: tu fabricatus es auroram et solem.
| אתה הצבת כל-גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם | 17 |
Tu fecisti omnes terminos terrae: aestatem et ver tu plasmasti ea.
| זכר-זאת--אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך | 18 |
Memor esto huius, inimicus improperavit Domino: et populus insipiens incitavit nomen tuum.
| אל-תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל-תשכח לנצח | 19 |
Ne tradas bestiis animas confitentes tibi, et animas pauperum tuorum ne obliviscaris in finem.
| הבט לברית כי מלאו מחשכי-ארץ נאות חמס | 20 |
Respice in testamentum tuum: quia repleti sunt, qui obscurati sunt terrae domibus iniquitatum.
| אל-ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך | 21 |
Ne avertatur humilis factus confusus: pauper et inops laudabunt nomen tuum.
| קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני-נבל כל-היום | 22 |
Exurge Deus, iudica causam tuam: memor esto improperiorum tuorum, eorum quae ab insipiente sunt tota die.
| אל-תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד | 23 |
Ne obliviscaris voces inimicorum tuorum: superbia eorum, qui te oderunt, ascendit semper.
