תהילים 74
| משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך | 1 |
«Μασχίλ του Ασάφ.» Διά τι, Θεέ, απέρριψας ημάς διαπαντός; διά τι καπνίζει η οργή σου εναντίον των προβάτων της βοσκής σου;
| זכר עדתך קנית קדם-- גאלת שבט נחלתך הר-ציון זה שכנת בו | 2 |
Μνήσθητι της συναγωγής σου, την οποίαν απέκτησας απ' αρχής· την ράβδον της κληρονομίας σου, την οποίαν ελύτρωσας· τούτο το όρος Σιών, εν ω κατώκησας.
| הרימה פעמיך למשאות נצח כל-הרע אויב בקדש | 3 |
Κίνησον τα βήματά σου προς τας παντοτεινάς ερημώσεις, προς παν κακόν, το οποίον έπραξεν ο εχθρός εν τω αγιαστηρίω.
| שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות | 4 |
Οι εχθροί σου βρυχώνται εν τω μέσω των συναγωγών σου· έθεσαν σημαίας τας σημαίας αυτών.
| יודע כמביא למעלה בסבך-עץ קרדמות | 5 |
Γνωστόν έγεινεν· ως εάν τις σηκόνων πέλεκυν καταφέρη επί πυκνά δένδρα,
| ועת (ועתה) פתוחיה יחד-- בכשיל וכילפות יהלמון | 6 |
ούτω τώρα αυτοί συνέτριψαν διά μιας με πελέκεις και σφυρία, τα πελεκητά έργα αυτού.
| שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן-שמך | 7 |
Κατέκαυσαν εν πυρί το αγιαστήριόν σου έως εδάφους· εβεβήλωσαν το κατοικητήριον του ονόματός σου.
| אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל-מועדי-אל בארץ | 8 |
Είπον εν τη καρδία αυτών, Ας εξολοθρεύσωμεν αυτούς ομού· κατέκαυσαν πάσας τας συναγωγάς του Θεού εν τη γη.
| אותתינו לא ראינו אין-עוד נביא ולא-אתנו ידע עד-מה | 9 |
Τα σημεία ημών δεν βλέπομεν· δεν υπάρχει πλέον προφήτης ουδέ γνωρίζων μεταξύ ημών το έως πότε.
| עד-מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח | 10 |
Έως πότε, Θεέ, θέλει ονειδίζει ο εναντίος; θέλει βλασφημεί ο εχθρός το όνομά σου διαπαντός;
| למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך (חיקך) כלה | 11 |
Διά τι αποστρέφεις την χείρα σου, και την δεξιάν σου; έκβαλε αυτήν εκ μέσου του κόλπου σου και αφάνισον αυτούς.
| ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ | 12 |
Αλλ' ο Θεός είναι εξ αρχής Βασιλεύς μου, εργαζόμενος σωτηρίαν εν μέσω της γης.
| אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על-המים | 13 |
Συ διεχώρισας διά της δυνάμεώς σου την θάλασσαν· συ συνέτριψας τας κεφαλάς των δρακόντων εν τοις ύδασι.
| אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים | 14 |
Συ συνέτριψας τας κεφαλάς τον Λευϊάθαν· έδωκας αυτόν βρώσιν εις τον λαόν, τον κατοικούντα εν ερήμοις.
| אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן | 15 |
Συ ήνοιξας πηγάς και χειμάρρους· εξήρανας ποταμούς δυνατούς.
| לך יום אף-לך לילה אתה הכינות מאור ושמש | 16 |
Σού είναι η ημέρα και σου η νύξ· συ ητοίμασας το φως και τον ήλιον.
| אתה הצבת כל-גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם | 17 |
Συ έθεσας πάντα τα όρια της γής· συ έκαμες το θέρος και τον χειμώνα.
| זכר-זאת--אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך | 18 |
Μνήσθητι τούτου, ότι ο εχθρός ωνείδισε τον Κύριον· και λαός άφρων εβλασφήμησε το όνομά σου.
| אל-תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל-תשכח לנצח | 19 |
Μη παραδώσης εις τα θηρία την ψυχήν της τρυγόνος σου· την σύναξιν των πενήτων σου μη λησμονήσης διαπαντός.
| הבט לברית כי מלאו מחשכי-ארץ נאות חמס | 20 |
Επίβλεψον επί την διαθήκην σου· διότι επλήσθησαν οι σκοτεινοί της γης τόποι από οίκων καταδυναστείας.
| אל-ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך | 21 |
Ας μη στραφή ο ταλαίπωρος εις τα οπίσω κατησχυμμένος· ο πτωχός και ο πένης ας επαινώσι το όνομά σου.
| קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני-נבל כל-היום | 22 |
Ανάστα, Θεέ· δίκασον την δίκην σου· μνήσθητι του ονειδισμού, τον οποίον εις σε κάμνει ο άφρων όλην την ημέραν.
| אל-תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד | 23 |
Μη λησμονήσης την φωνήν των εχθρών σου· ο θόρυβος των επανισταμένων κατά σου αυξάνει διαπαντός.
