תהילים 74
| משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך | 1 |
Warum, o Gott, verwirfst Du für immer, warum raucht Dein Zorn wider die Herde Deiner Weide?
| זכר עדתך קנית קדם-- גאלת שבט נחלתך הר-ציון זה שכנת בו | 2 |
Gedenke Deiner Gemeinde, die in der Vorzeit Du erworben, erlöst zum Stamme Deines Erbes, des Berges Zion, auf dem Du gewohnt hast.
| הרימה פעמיך למשאות נצח כל-הרע אויב בקדש | 3 |
Erhöhe Deine Tritte zu den immerwährenden Verstörungen. Alles hat der Feind im Heiligtume übel zugerichtet.
| שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות | 4 |
Es brüllten Deine Gegner in des Festes Mitte; sie haben ihre Zeichen als Zeichen gesetzt.
| יודע כמביא למעלה בסבך-עץ קרדמות | 5 |
Er wird erkannt, als einer, der die Axt schwingt empor in des Holzes Dickicht.
| ועת (ועתה) פתוחיה יחד-- בכשיל וכילפות יהלמון | 6 |
Und schon zerschlagen sie sein Schnitzwerk, zumal mit Beil und Hämmern.
| שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן-שמך | 7 |
Sie legen Feuer an Dein Heiligtum, zur Erde hin entweihen sie die Wohnung Deines Namens.
| אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל-מועדי-אל בארץ | 8 |
Sie sprechen in ihrem Herzen: Laßt uns sie zerdrücken zumal. Sie verbrennen alle Festorte Gottes im Lande.
| אותתינו לא ראינו אין-עוד נביא ולא-אתנו ידע עד-מה | 9 |
Wir sehen nicht mehr unsere Zeichen. Kein Prophet ist mehr, und keiner, welcher wüßte, wie lange.
| עד-מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח | 10 |
Wie lange, o Gott, soll schmähen der Dränger, soll lästern Deinen Namen immerdar der Feind?
| למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך (חיקך) כלה | 11 |
Warum wendest Deine Hand und Deine Rechte Du zurück? Heraus aus der Mitte Deines Busens! Mache ein Ende!
| ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ | 12 |
Aber Gott ist mein König von der Vorzeit her, Der Heil schafft in des Landes Mitte.
| אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על-המים | 13 |
Du ließest klaffen das Meer durch Deine Stärke, Du zerbrachst auf den Wassern die Köpfe der Walfische.
| אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים | 14 |
Die Köpfe des Leviathans zerschlugst Du, gabst es zur Speise dem Volke, den Ziim.
| אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן | 15 |
Du hast gespalten Quelle und Bach, hast Flüsse der Stärke vertrocknet.
| לך יום אף-לך לילה אתה הכינות מאור ושמש | 16 |
Dein ist der Tag, auch Dein die Nacht; Du hast bereitet Licht und Sonne.
| אתה הצבת כל-גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם | 17 |
Du stellst alle Grenzen der Erde, Sommer und Winter hast Du gebildet.
| זכר-זאת--אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך | 18 |
Gedenke das: Der Feind schmäht Jehovah, und ein töricht Volk lästert Deinen Namen.
| אל-תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל-תשכח לנצח | 19 |
Gib nicht dem wilden Tiere die Seele Deiner Turteltaube, vergiß nicht immerdar das Leben Deiner Elenden.
| הבט לברית כי מלאו מחשכי-ארץ נאות חמס | 20 |
Blicke auf den Bund, denn in des Landes Finsternissen sind Wohnplätze der Gewalttat.
| אל-ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך | 21 |
Nicht trete der Schwache zurück mit Schanden. Der Elende und Dürftige lobe Deinen Namen.
| קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני-נבל כל-היום | 22 |
Mache Dich auf, Gott, hadere Deinen Hader, gedenke Deiner Schmähung von dem Toren den ganzen Tag.
| אל-תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד | 23 |
Vergiß nicht der Stimme Deiner Gegner, des Tosens derer, die wider Dich aufstehen, das beständig aufsteigt.
