תהילים 74
| משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך | 1 |
Eine Unterweisung. Von Asaph. O Gott, warum hast du uns für immer verworfen und raucht dein Zorn wider die Schafe deiner Weide?
| זכר עדתך קנית קדם-- גאלת שבט נחלתך הר-ציון זה שכנת בו | 2 |
Gedenke deiner Gemeinde, die du vor alters erworben, an den Stamm deines Erbteils, den du erlöst hast, an den Berg Zion, darauf du Wohnung genommen!
| הרימה פעמיך למשאות נצח כל-הרע אויב בקדש | 3 |
Betritt den Ort, der beständig in Trümmern liegt! Alles hat der Feind im Heiligtum verderbt!
| שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות | 4 |
Deine Widersacher brüllen in deiner Versammlungsstätte; sie haben ihre Zeichen zum Panier aufgestellt.
| יודע כמביא למעלה בסבך-עץ קרדמות | 5 |
Es sieht aus, als schwänge man oben im Dickicht des Waldes die Axt;
| ועת (ועתה) פתוחיה יחד-- בכשיל וכילפות יהלמון | 6 |
und jetzt zerschlagen sie sein Schnitzwerk allzumal mit Beilen und Hämmern.
| שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן-שמך | 7 |
Sie stecken dein Heiligtum in Brand, sie entweihen die Wohnung deines Namens und machen sie dem Erdboden gleich!
| אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל-מועדי-אל בארץ | 8 |
Sie sprechen in ihren Herzen: «Laßt uns sie allesamt unterdrücken!» Sie verbrennen alle Versammlungsstätten Gottes im Lande.
| אותתינו לא ראינו אין-עוד נביא ולא-אתנו ידע עד-מה | 9 |
Unsere eigenen Zeichen sehen wir nicht; es ist kein Prophet mehr da, und niemand bei uns weiß, wie lange das dauern soll.
| עד-מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח | 10 |
O Gott, wie lange darf der Widersacher schmähen? Soll der Feind deinen Namen immerfort lästern?
| למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך (חיקך) כלה | 11 |
Warum ziehst du deine Hand zurück, deine Rechte? [Ziehe sie] hervor aus deinem Busen, vertilge!
| ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ | 12 |
Und doch ist Gott mein König, der von alters her Sieg gab in diesem Land.
| אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על-המים | 13 |
Du teiltest das Meer durch deine Kraft, zerschlugst die Köpfe der Krokodile am Wasser;
| אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים | 14 |
du zerbrachst die Köpfe des Leviatans, du gabst ihn dem Volk der Wüstenbewohner zur Speise.
| אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן | 15 |
Du ließest Quellen und Bäche entspringen, legtest Ströme trocken, die sonst beständig fließen.
| לך יום אף-לך לילה אתה הכינות מאור ושמש | 16 |
Dein ist der Tag, dein ist auch die Nacht, du hast das Licht und die Sonne bereitet.
| אתה הצבת כל-גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם | 17 |
Du hast alle Grenzen des Landes festgesetzt, Sommer und Winter hast du gemacht.
| זכר-זאת--אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך | 18 |
HERR, gedenke daran: Der Feind schmäht dich, und ein törichtes Volk lästert deinen Namen!
| אל-תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל-תשכח לנצח | 19 |
Gib die Seele deiner Turteltaube nicht dem Raubtier preis und vergiß deiner elenden Tiere nicht immerdar!
| הבט לברית כי מלאו מחשכי-ארץ נאות חמס | 20 |
Blicke auf den Bund! Denn die Schlupfwinkel des Landes sind voll Räuberhöhlen.
| אל-ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך | 21 |
Weise den Unterdrückten nicht beschämt zurück, sondern laß die Elenden und Armen deinen Namen preisen!
| קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני-נבל כל-היום | 22 |
Stehe auf, o Gott, führe deine Sache! Gedenke der Schmach, die dir täglich von den Gottlosen widerfährt!
| אל-תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד | 23 |
Vergiß das Geschrei deiner Widersacher nicht, den Lärm deiner Feinde, der beständig emporsteigt!
