< תהילים 74 >

משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך 1
[Ein Maskil; [S. die Anm. zu Ps. 32] von Asaph.] Gott, warum hast du verworfen für immer, raucht dein Zorn wider die Herde deiner Weide?
זכר עדתך קנית קדם-- גאלת שבט נחלתך הר-ציון זה שכנת בו 2
Gedenke deiner Gemeinde, die du erworben hast vor alters, erlöst als dein Erbteil, [W. als Stamm deines Erbes] -des Berges Zion, auf welchem du gewohnt hast!
הרימה פעמיך למשאות נצח כל-הרע אויב בקדש 3
Erhebe deine Tritte zu den immerwährenden Trümmern! Alles im Heiligtum hat der Feind verderbt.
שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות 4
Es brüllen deine Widersacher inmitten deiner Versammlungsstätte; sie haben ihre Zeichen [O. Wunder; so auch v 9] als Zeichen [O. Wunder; so auch v 9] gesetzt.
יודע כמביא למעלה בסבך-עץ קרדמות 5
Sie erscheinen [W. Er [d. h. jeder einzelne von ihnen] wird wahrgenommen; od.: Es sieht sich an, wie wenn einer usw.] wie einer, der die Axt emporhebt im Dickicht des Waldes;
ועת (ועתה) פתוחיה יחד-- בכשיל וכילפות יהלמון 6
und jetzt zerschlagen sie sein Schnitzwerk allzumal mit Beilen und mit Hämmern.
שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן-שמך 7
Sie haben dein Heiligtum in Brand gesteckt, zu Boden entweiht die Wohnung deines Namens.
אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל-מועדי-אל בארץ 8
Sie sprachen in ihrem Herzen: Laßt uns sie niederzwingen allesamt! -Verbrannt haben sie alle Versammlungsstätten Gottes [El] im Lande.
אותתינו לא ראינו אין-עוד נביא ולא-אתנו ידע עד-מה 9
Unsere Zeichen sehen wir nicht; kein Prophet ist mehr da, und keiner bei uns, welcher weiß, bis wann.
עד-מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח 10
Bis wann, o Gott, soll höhnen der Bedränger, soll der Feind deinen Namen verachten immerfort?
למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך (חיקך) כלה 11
Warum ziehst du deine Hand und deine Rechte zurück? Hervor aus deinem Busen, mache ein Ende! [O. vernichte sie]
ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ 12
Gott ist ja mein König von alters her, der Rettungen schafft inmitten des Landes. [O. der Erde]
אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על-המים 13
Du zerteiltest das Meer durch deine Macht, zerschelltest die Häupter der Wasserungeheuer auf den Wassern.
אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים 14
Du zerschmettertest die Häupter des Leviathans, gabst ihn zur Speise dem Volke, den Bewohnern der Wüste. [d. h. den Tieren der Wüste]
אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן 15
Du ließest Quell und Bach hervorbrechen, immerfließende Ströme trocknetest du aus.
לך יום אף-לך לילה אתה הכינות מאור ושמש 16
Dein ist der Tag, dein auch die Nacht; den Mond [Eig. die Leuchte] und die Sonne hast du bereitet.
אתה הצבת כל-גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם 17
Du hast festgestellt alle Grenzen der Erde; Sommer und Winter, du hast sie gebildet.
זכר-זאת--אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך 18
Gedenke dessen: der Feind hat Jehova gehöhnt, und ein törichtes [O. gemeines, gottloses] Volk hat deinen Namen verachtet.
אל-תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל-תשכח לנצח 19
Gib nicht dem Raubtiere hin die Seele deiner Turteltaube; die Schar deiner Elenden vergiß nicht für immer!
הבט לברית כי מלאו מחשכי-ארץ נאות חמס 20
Schaue hin auf den Bund! denn die finsteren Örter der Erde sind voll von Wohnungen der Gewalttat.
אל-ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך 21
Nicht kehre beschämt zurück der Unterdrückte; laß den Elenden und Armen deinen Namen loben!
קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני-נבל כל-היום 22
Stehe auf, o Gott, führe deinen Rechtsstreit! gedenke deiner Verhöhnung von den Toren [wie Ps. 14,1] den ganzen Tag!
אל-תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד 23
Vergiß nicht die Stimme deiner Widersacher! das Getöse derer, die sich wider dich erheben, steigt auf beständig. [O. das beständig aufsteigt]

< תהילים 74 >