תהילים 74
| משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך | 1 |
Hymne d'Asaph. Pourquoi, ô Dieu, rejettes-tu toujours, ta colère fume-t-elle sur le troupeau dont tu es le pasteur?
| זכר עדתך קנית קדם-- גאלת שבט נחלתך הר-ציון זה שכנת בו | 2 |
Aie souvenir de ton peuple que tu acquis autrefois, réclamas comme ta tribu d'héritage, de la montagne de Sion, où tu fixas ta demeure!
| הרימה פעמיך למשאות נצח כל-הרע אויב בקדש | 3 |
Dirige tes pas vers des ruines déjà vieilles! L'ennemi dévaste tout dans le Sanctuaire.
| שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות | 4 |
Tes adversaires rugissent au sein de tes parvis: c'est leur culte qu'ils érigent en culte.
| יודע כמביא למעלה בסבך-עץ קרדמות | 5 |
On dirait des hommes qui lèvent et font retomber les haches dans l'épaisseur d'un bois.
| ועת (ועתה) פתוחיה יחד-- בכשיל וכילפות יהלמון | 6 |
Et ils en brisent déjà les sculptures, sous les cognées et les marteaux à la fois.
| שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן-שמך | 7 |
Ils mettent en feu ton Sanctuaire; sacrilèges ils renversent la demeure de ton nom.
| אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל-מועדי-אל בארץ | 8 |
Ils disent en leur cœur: « Accablons-les tous ensemble! » Ils brûlent dans le pays tous les saints lieux d'assemblée.
| אותתינו לא ראינו אין-עוד נביא ולא-אתנו ידע עד-מה | 9 |
Nous ne voyons plus notre culte, il n'y a plus de prophète, nous n'avons personne qui sache jusques à quand…!
| עד-מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח | 10 |
Jusques à quand, ô Dieu, l'ennemi sera-t-il insultant? Toujours l'ennemi méprisera-t-il ton nom?
| למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך (חיקך) כלה | 11 |
Pourquoi retires-tu ta main et ta droite? Tire-la de ton sein, et extermine!
| ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ | 12 |
Cependant Dieu est mon Roi dès les temps de jadis, opérant des délivrances dans le sein du pays.
| אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על-המים | 13 |
Par ta puissance tu entr'ouvris la mer, tu brisas les têtes des dragons dans ses eaux.
| אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים | 14 |
Tu fracassas les têtes des Léviathans, et les livras en proie aux hôtes du désert.
| אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן | 15 |
Tu fis jaillir des sources et des torrents, tu desséchas des fleuves qui ne tarissent jamais.
| לך יום אף-לך לילה אתה הכינות מאור ושמש | 16 |
A toi est le jour, et à toi la nuit; tu disposas les luminaires et le soleil.
| אתה הצבת כל-גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם | 17 |
Tu as placé toutes les bornes de la terre; l'été et l'hiver, c'est toi qui les as faits.
| זכר-זאת--אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך | 18 |
Souviens-t'en: l'ennemi outrage l'Éternel, et un peuple en délire insulte à ton nom.
| אל-תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל-תשכח לנצח | 19 |
Ne livre pas aux bêtes l'âme de ta tourterelle, et n'oublie pas pour toujours la vie de tes affligés!
| הבט לברית כי מלאו מחשכי-ארץ נאות חמס | 20 |
Considère l'alliance! car les retraites du pays sont pleines de repaires de la violence.
| אל-ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך | 21 |
Ne renvoie pas l'opprimé confus! Que l'affligé et le pauvre aient à louer ton nom!
| קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני-נבל כל-היום | 22 |
Lève-toi, ô Dieu, défends ta cause! Pense aux outrages que te fait l'impie tous les jours!
| אל-תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד | 23 |
N'oublie pas la clameur de tes ennemis, la rumeur de tes adversaires qui s'élève sans cesse.
