< תהילים 74 >
משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך | 1 |
Maskîl d’Assaph. Pourquoi, ô Dieu, nous délaisses-tu obstinément, ta colère est-elle embrasée contre le troupeau de ton pacage?
זכר עדתך קנית קדם-- גאלת שבט נחלתך הר-ציון זה שכנת בו | 2 |
Souviens-toi de ta communauté, que tu acquis jadis, de ta tribu, ta propriété, que tu délivras, de ce mont Sion où tu fixas ta résidence!
הרימה פעמיך למשאות נצח כל-הרע אויב בקדש | 3 |
Dirige tes pas vers ces ruines irréparables: l’ennemi a tout dévasté dans le sanctuaire.
שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות | 4 |
Tes adversaires ont poussé des rugissements dans l’enceinte de ton lieu de rendez-vous; là, ils ont imposé leurs emblèmes comme emblèmes.
יודע כמביא למעלה בסבך-עץ קרדמות | 5 |
Ils y ont paru comme des gens qui brandissent la hache en plein fourré;
ועת (ועתה) פתוחיה יחד-- בכשיל וכילפות יהלמון | 6 |
et puis, à coups de marteaux et de cognées, ils en ont abattu toutes les sculptures à la fois.
שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן-שמך | 7 |
Ils ont livré aux flammes ton sanctuaire, jeté à bas et profané la résidence de ton nom.
אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל-מועדי-אל בארץ | 8 |
Ils ont dit en leur cœur: "Nous allons les dompter tous!" Ils ont brûlé tous les centres consacrés à Dieu dans le pays.
אותתינו לא ראינו אין-עוד נביא ולא-אתנו ידע עד-מה | 9 |
Nous ne voyons plus nos emblèmes à nous; plus de prophètes! plus personne avec nous, qui sache combien de temps cela durera!
עד-מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח | 10 |
Jusqu’à quand, ô Dieu, l’adversaire blasphémera-t-il, l’ennemi insultera-t-il sans relâche à ton nom?
למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך (חיקך) כלה | 11 |
Pourquoi tiens-tu ta main à l’écart? Retire ta droite de ton sein! réduis -les à néant!
ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ | 12 |
Dieu est pourtant mon Roi depuis les temps antiques; il a accompli des œuvres de salut sur la terre.
אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על-המים | 13 |
C’Est toi qui, par ta force, as fendu la mer, brisé la tête des monstres marins à la surface des eaux;
אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים | 14 |
c’est toi qui as fracassé la tête du Léviathan, pour le donner comme pâture aux fauves du désert;
אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן | 15 |
c’est toi qui as fait jaillir sources et torrents, mis à sec des fleuves puissants;
לך יום אף-לך לילה אתה הכינות מאור ושמש | 16 |
à toi appartient le jour, à toi aussi la nuit, c’est toi qui as créé l’astre lumineux, le soleil.
אתה הצבת כל-גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם | 17 |
C’Est toi qui as fixé toutes les limites de la terre, été et hiver sont ta création.
זכר-זאת--אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך | 18 |
N’Aie garde de l’oublier: l’ennemi blasphème, ô Eternel, un peuple méprisable insulte à ton nom.
אל-תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל-תשכח לנצח | 19 |
Ne livre pas aux bêtes la vie de ta tourterelle, n’oublie pas à jamais l’existence de tes pauvres.
הבט לברית כי מלאו מחשכי-ארץ נאות חמס | 20 |
Tiens compte de l’alliance; car toutes les retraites cachées du pays sont devenues des repaires de violence.
אל-ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך | 21 |
Que l’opprimé ne soit pas acculé à la honte, que le pauvre et le nécessiteux puissent célébrer ton nom!
קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני-נבל כל-היום | 22 |
Lève-toi, ô Dieu, défends ta cause, rappelle-toi les insultes qui, sans cesse, te viennent de gens indignes.
אל-תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד | 23 |
N’Oublie pas les clameurs de tes adversaires, le tumulte toujours croissant de tes agresseurs.