< תהילים 74 >

משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך 1
Pour instruire. D’Asaph. Pourquoi, ô Dieu, [nous] as-tu rejetés pour toujours, [et] ta colère fume-t-elle contre le troupeau de ta pâture?
זכר עדתך קנית קדם-- גאלת שבט נחלתך הר-ציון זה שכנת בו 2
Souviens-toi de ton assemblée, que tu as acquise autrefois, que tu as rachetée pour être la portion de ton héritage, – de la montagne de Sion, où tu as habité.
הרימה פעמיך למשאות נצח כל-הרע אויב בקדש 3
Élève tes pas vers les ruines perpétuelles; l’ennemi a tout saccagé dans le lieu saint.
שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות 4
Tes adversaires rugissent au milieu des lieux assignés pour ton service; ils ont mis leurs signes pour signes.
יודע כמביא למעלה בסבך-עץ קרדמות 5
Un homme se faisait connaître quand il élevait la hache dans l’épaisseur de la forêt;
ועת (ועתה) פתוחיה יחד-- בכשיל וכילפות יהלמון 6
Et maintenant, avec des cognées et des marteaux, ils brisent ses sculptures toutes ensemble.
שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן-שמך 7
Ils ont mis le feu à ton sanctuaire, ils ont profané par terre la demeure de ton nom;
אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל-מועדי-אל בארץ 8
Ils ont dit en leur cœur: Détruisons-les tous ensemble. Ils ont brûlé tous les lieux assignés [pour le service] de Dieu dans le pays.
אותתינו לא ראינו אין-עוד נביא ולא-אתנו ידע עד-מה 9
Nous ne voyons plus nos signes; il n’y a plus de prophète, et il n’y a personne avec nous qui sache jusques à quand.
עד-מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח 10
Jusques à quand, ô Dieu! l’adversaire dira-t-il des outrages? L’ennemi méprisera-t-il ton nom à jamais?
למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך (חיקך) כלה 11
Pourquoi détournes-tu ta main, et ta droite? [Tire-la] de ton sein: détruis!
ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ 12
Et Dieu est d’ancienneté mon roi, opérant des délivrances au milieu de la terre.
אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על-המים 13
Tu as fendu la mer par ta puissance, tu as brisé les têtes des monstres sur les eaux;
אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים 14
Tu as écrasé les têtes du léviathan, tu l’as donné pour pâture au peuple, – aux bêtes du désert.
אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן 15
Tu as fait sortir la source et le torrent; tu as séché les grosses rivières.
לך יום אף-לך לילה אתה הכינות מאור ושמש 16
À toi est le jour, à toi aussi la nuit; toi tu as établi la lune et le soleil.
אתה הצבת כל-גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם 17
Tu as posé toutes les bornes de la terre; l’été et l’hiver, c’est toi qui les as formés.
זכר-זאת--אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך 18
Souviens-toi de ceci, que l’ennemi a outragé l’Éternel! et qu’un peuple insensé a méprisé ton nom.
אל-תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל-תשכח לנצח 19
Ne livre pas à la bête sauvage l’âme de ta tourterelle; n’oublie pas à jamais la troupe de tes affligés.
הבט לברית כי מלאו מחשכי-ארץ נאות חמס 20
Regarde à l’alliance! Car les lieux ténébreux de la terre sont pleins d’habitations de violence.
אל-ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך 21
Que l’opprimé ne s’en retourne pas confus; que l’affligé et le pauvre louent ton nom.
קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני-נבל כל-היום 22
Lève-toi, ô Dieu! plaide ta cause, souviens-toi des outrages que te fait tous les jours l’insensé.
אל-תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד 23
N’oublie pas la voix de tes adversaires: le tumulte de ceux qui s’élèvent contre toi monte continuellement.

< תהילים 74 >