< תהילים 74 >
משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך | 1 |
Cantique d’Asaph. Pourquoi, ô Dieu, nous as-tu rejetés pour toujours? Pourquoi ta colère est-elle allumée contre le troupeau de ton pâturage?
זכר עדתך קנית קדם-- גאלת שבט נחלתך הר-ציון זה שכנת בו | 2 |
Souviens-toi de ton peuple que tu as acquis aux jours anciens, que tu as racheté pour être la tribu de ton héritage! Souviens-toi de ta montagne de Sion où tu faisais ta résidence,
הרימה פעמיך למשאות נצח כל-הרע אויב בקדש | 3 |
porte tes pas vers ces ruines irréparables; l’ennemi a tout ravagé dans le sanctuaire.
שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות | 4 |
Tes adversaires ont rugi au milieu de tes saints parvis; ils ont établi pour emblèmes leurs emblèmes.
יודע כמביא למעלה בסבך-עץ קרדמות | 5 |
On les a vus, pareils au bûcheron, qui lève la cognée dans une épaisse forêt.
ועת (ועתה) פתוחיה יחד-- בכשיל וכילפות יהלמון | 6 |
Et maintenant, toutes les sculptures ensemble; ils les ont brisées à coups de hache et de marteau.
שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן-שמך | 7 |
Ils ont livré au feu ton sanctuaire; ils ont abattu et profané la demeure de ton nom.
אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל-מועדי-אל בארץ | 8 |
Ils disaient dans leur cœur: « Détruisons-les tous ensemble! » Ils ont brûlé dans le pays tous les lieux saints.
אותתינו לא ראינו אין-עוד נביא ולא-אתנו ידע עד-מה | 9 |
Nous ne voyons plus nos signes; il n’y a plus de prophète, et personne parmi nous qui sache jusques à quand...
עד-מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח | 10 |
Jusques à quand, ô Dieu, l’oppresseur insultera-t-il, l’ennemi blasphémera-t-il sans cesse ton nom?
למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך (חיקך) כלה | 11 |
Pourquoi retires-tu ta main et ta droite? Tire-la de ton sein et détruis-les!
ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ | 12 |
Pourtant Dieu est mon roi dès les temps anciens, lui qui a opéré tant de délivrances sur la terre.
אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על-המים | 13 |
C’est toi qui as divisé la mer par ta puissance, toi qui as brisé la tête des monstres dans les eaux.
אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים | 14 |
C’est toi qui as écrasé les têtes de Léviathan, et l’as donné en pâture au peuple du désert.
אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן | 15 |
C’est toi qui as fait jaillir la source et le torrent, toi qui as mis à sec les fleuves qui ne tarissent pas.
לך יום אף-לך לילה אתה הכינות מאור ושמש | 16 |
A toi est le jour, à toi est la nuit; c’est toi qui as créé la lune et le soleil.
אתה הצבת כל-גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם | 17 |
C’est toi qui as fixé toutes les limites de la terre; l’été et l’hiver, c’est toi qui les as établis.
זכר-זאת--אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך | 18 |
Souviens-toi: l’ennemi insulte Yahweh, un peuple insensé blasphème ton nom!
אל-תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל-תשכח לנצח | 19 |
Ne livre pas aux bêtes l’âme de ta tourterelle, n’oublie pas pour toujours la vie de tes pauvres.
הבט לברית כי מלאו מחשכי-ארץ נאות חמס | 20 |
Prends garde à ton alliance! car tous les coins du pays sont pleins de repaires de violence.
אל-ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך | 21 |
Que l’opprimé ne s’en retourne pas confus, que le malheureux et le pauvre puissent bénir ton nom!
קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני-נבל כל-היום | 22 |
Lève-toi, ô Dieu, prends en main ta cause; souviens-toi des outrages que t’adresse chaque jour l’insensé.
אל-תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד | 23 |
N’oublie pas les clameurs de tes adversaires, l’insolence toujours croissante de ceux qui te haïssent.