תהילים 74

1 משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך

The lernyng of Asaph. God, whi hast thou put awei in to the ende; thi strong veniaunce is wrooth on the scheep of thi leesewe?

2 זכר עדתך קנית קדם-- גאלת שבט נחלתך הר-ציון זה שכנת בו

Be thou myndeful of thi gadering togidere; which thou haddist in possessioun fro the bigynnyng. Thou ayenbouytist the yerde of thin eritage; the hille of Syon in which thou dwellidist ther ynne.

3 הרימה פעמיך למשאות נצח כל-הרע אויב בקדש

Reise thin hondis in to the prides of hem; hou grete thingis the enemy dide wickidli in the hooli.

4 שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות

And thei that hatiden thee; hadden glorie in the myddis of thi solempnete.

5 יודע כמביא למעלה בסבך-עץ קרדמות

Thei settiden her signes, `ethir baneris, signes on the hiyeste, as in the outgoing; and thei knewen not.

6 ועת (ועתה) פתוחיה יחד-- בכשיל וכילפות יהלמון

As in a wode of trees thei heweden doun with axis the yatis therof in to it silf; thei castiden doun it with an ax, and a brood fallinge ax.

7 שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן-שמך

Thei brenten with fier thi seyntuarie; thei defouliden the tabernacle of thi name in erthe.

8 אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל-מועדי-אל בארץ

The kynrede of hem seiden togidere in her herte; Make we alle the feest daies of God to ceesse fro the erthe.

9 אותתינו לא ראינו אין-עוד נביא ולא-אתנו ידע עד-מה

We han not seyn oure signes, now `no profete is; and he schal no more knowe vs.

10 עד-מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח

God, hou long schal the enemye seie dispit? the aduersarie territh to ire thi name in to the ende.

11 למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך (חיקך) כלה

Whi turnest thou awei thin hoond, and `to drawe out thi riythond fro the myddis of thi bosum, til in to the ende?

12 ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ

Forsothe God oure kyng bifore worldis; wrouyte heelthe in the mydis of erthe.

13 אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על-המים

Thou madist sad the see bi thi vertu; thou hast troblid the heedis of dragouns in watris.

14 אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים

Thou hast broke the heedis of `the dragoun; thou hast youe hym to mete to the puplis of Ethiopiens.

15 אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן

Thou hast broke wellis, and strondis; thou madist drie the flodis of Ethan.

16 לך יום אף-לך לילה אתה הכינות מאור ושמש

The dai is thin, and the niyt is thin; thou madist the moreutid and the sunne.

17 אתה הצבת כל-גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם

Thou madist alle the endis of erthe; somer and veer tyme, thou fourmedist tho.

18 זכר-זאת--אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך

Be thou myndeful of this thing, the enemye hath seid schenschip to the Lord; and the vnwijs puple hath excitid to ire thi name.

19 אל-תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל-תשכח לנצח

Bitake thou not to beestis men knoulechenge to thee; and foryete thou not in to the ende the soulis of thi pore men.

20 הבט לברית כי מלאו מחשכי-ארץ נאות חמס

Biholde in to thi testament; for thei that ben maad derk of erthe, ben fillid with the housis of wickidnessis.

21 אל-ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך

A meke man be not turned awei maad aschamed; a pore man and nedi schulen herie thi name.

22 קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני-נבל כל-היום

God, rise vp, deme thou thi cause; be thou myndeful of thin vpbreidyngis, of tho that ben al dai of the vnwise man.

23 אל-תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד

Foryete thou not the voices of thin enemyes; the pride of hem that haten thee, stieth euere.