< תהילים 74 >
משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך | 1 |
AN INSTRUCTION OF ASAPH. Why, O God, have You cast off forever? Your anger smokes against the flock of Your pasture.
זכר עדתך קנית קדם-- גאלת שבט נחלתך הר-ציון זה שכנת בו | 2 |
Remember Your congregation [That] You purchased of old, You redeemed the rod of Your inheritance, This Mount Zion—You dwelt in it.
הרימה פעמיך למשאות נצח כל-הרע אויב בקדש | 3 |
Lift up Your steps to the continuous desolations, Everything the enemy did wickedly in the sanctuary.
שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות | 4 |
Your adversaries have roared, In the midst of Your meeting-places, They have set their ensigns as ensigns.
יודע כמביא למעלה בסבך-עץ קרדמות | 5 |
He is known as one bringing in on high Against a thicket of wood—axes.
ועת (ועתה) פתוחיה יחד-- בכשיל וכילפות יהלמון | 6 |
And now they break down its engravings, Together, with axe and hatchet,
שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן-שמך | 7 |
They have sent Your sanctuary into fire, They defiled the Dwelling Place of Your Name to the earth,
אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל-מועדי-אל בארץ | 8 |
They said in their hearts, “Let us oppress them together,” They burned all the meeting-places of God in the land.
אותתינו לא ראינו אין-עוד נביא ולא-אתנו ידע עד-מה | 9 |
We have not seen our ensigns, There is no longer a prophet, Nor with us is one knowing how long.
עד-מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח | 10 |
Until when, O God, does an adversary reproach? Does an enemy despise Your Name forever?
למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך (חיקך) כלה | 11 |
Why do You turn back Your hand, Even Your right hand? Remove [it] from the midst of Your bosom.
ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ | 12 |
And God [is] my king of old, Working salvation in the midst of the earth.
אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על-המים | 13 |
You have divided [the] sea by Your strength, You have shattered heads of dragons by the waters,
אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים | 14 |
You have broken the heads of leviathan, You make him food for the people of desert-dwellers.
אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן | 15 |
You have cleaved a fountain and a stream, You have dried up perennial flowings.
לך יום אף-לך לילה אתה הכינות מאור ושמש | 16 |
The day [is] Yours, The night [is] also Yours, You have prepared a light-giver—the sun.
אתה הצבת כל-גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם | 17 |
You have set up all the borders of earth, Summer and winter—You have formed them.
זכר-זאת--אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך | 18 |
Remember this—an enemy reproached YHWH, And a foolish people have despised Your Name.
אל-תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל-תשכח לנצח | 19 |
Do not give up to a [wild] creature, The soul of Your turtle-dove, Do not forget the life of Your poor ones forever.
הבט לברית כי מלאו מחשכי-ארץ נאות חמס | 20 |
Look attentively to the covenant, For the dark places of earth, Have been full of habitations of violence.
אל-ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך | 21 |
Do not let the oppressed turn back ashamed, Let the poor and needy praise Your Name,
קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני-נבל כל-היום | 22 |
Arise, O God, plead Your plea, Remember Your reproach from a fool all the day.
אל-תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד | 23 |
Do not forget the voice of Your adversaries, The noise of Your withstanders is going up continually!