תהילים 74
| משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך | 1 |
O God, why have you cast us off for ever? why does your anger smoke against the sheep of your pasture?
| זכר עדתך קנית קדם-- גאלת שבט נחלתך הר-ציון זה שכנת בו | 2 |
Remember your congregation, which you have purchased of old; the rod of your inheritance, which you have redeemed; this mount Zion, wherein you have dwelled.
| הרימה פעמיך למשאות נצח כל-הרע אויב בקדש | 3 |
Lift up your feet to the perpetual desolations; even all that the enemy has done wickedly in the sanctuary.
| שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות | 4 |
Your enemies roar in the middle of your congregations; they set up their ensigns for signs.
| יודע כמביא למעלה בסבך-עץ קרדמות | 5 |
A man was famous according as he had lifted up axes on the thick trees.
| ועת (ועתה) פתוחיה יחד-- בכשיל וכילפות יהלמון | 6 |
But now they break down the carved work thereof at once with axes and hammers.
| שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן-שמך | 7 |
They have cast fire into your sanctuary, they have defiled by casting down the dwelling place of your name to the ground.
| אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל-מועדי-אל בארץ | 8 |
They said in their hearts, Let us destroy them together: they have burned up all the synagogues of God in the land.
| אותתינו לא ראינו אין-עוד נביא ולא-אתנו ידע עד-מה | 9 |
We see not our signs: there is no more any prophet: neither is there among us any that knows how long.
| עד-מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח | 10 |
O God, how long shall the adversary reproach? shall the enemy blaspheme your name for ever?
| למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך (חיקך) כלה | 11 |
Why withdraw you your hand, even your right hand? pluck it out of your bosom.
| ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ | 12 |
For God is my King of old, working salvation in the middle of the earth.
| אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על-המים | 13 |
You did divide the sea by your strength: you brake the heads of the dragons in the waters.
| אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים | 14 |
You brake the heads of leviathan in pieces, and gave him to be meat to the people inhabiting the wilderness.
| אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן | 15 |
You did split the fountain and the flood: you dried up mighty rivers.
| לך יום אף-לך לילה אתה הכינות מאור ושמש | 16 |
The day is yours, the night also is yours: you have prepared the light and the sun.
| אתה הצבת כל-גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם | 17 |
You have set all the borders of the earth: you have made summer and winter.
| זכר-זאת--אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך | 18 |
Remember this, that the enemy has reproached, O LORD, and that the foolish people have blasphemed your name.
| אל-תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל-תשכח לנצח | 19 |
O deliver not the soul of your turtledove to the multitude of the wicked: forget not the congregation of your poor for ever.
| הבט לברית כי מלאו מחשכי-ארץ נאות חמס | 20 |
Have respect to the covenant: for the dark places of the earth are full of the habitations of cruelty.
| אל-ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך | 21 |
O let not the oppressed return ashamed: let the poor and needy praise your name.
| קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני-נבל כל-היום | 22 |
Arise, O God, plead your own cause: remember how the foolish man reproaches you daily.
| אל-תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד | 23 |
Forget not the voice of your enemies: the tumult of those that rise up against you increases continually.
