< תהילים 74 >

משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך 1
A psalm (maskil) of Asaph. God, why have you rejected us? Is it forever? Why does your anger burn so hot against the sheep of your own field?
זכר עדתך קנית קדם-- גאלת שבט נחלתך הר-ציון זה שכנת בו 2
Remember the people you made your own long ago, the tribe you redeemed and made your own. Remember too Mount Zion, the place where you live.
הרימה פעמיך למשאות נצח כל-הרע אויב בקדש 3
Come and walk through the complete devastation. The enemy has totally destroyed your Temple.
שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות 4
The enemy shouted in triumph right where you met with us. There they set up their war banners as signs of their victory.
יודע כמביא למעלה בסבך-עץ קרדמות 5
They acted like men chopping down a forest with axes.
ועת (ועתה) פתוחיה יחד-- בכשיל וכילפות יהלמון 6
With axes and hammers they smashed in the carved wooden panels.
שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן-שמך 7
Then they set fire to your Temple, burning it to the ground. They defiled the place where you live, the place that bears your name.
אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל-מועדי-אל בארץ 8
They said to themselves, “Let's destroy it all!” So they burned down every place where God was worshiped throughout the land.
אותתינו לא ראינו אין-עוד נביא ולא-אתנו ידע עד-מה 9
We no longer see any signs. There are no prophets left. And no one among us knows how long this will last.
עד-מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח 10
How long will the enemy ridicule you, God? Will they insult your character forever?
למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך (חיקך) כלה 11
Why do you hold back from doing something? Take action and destroy them!
ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ 12
But you, God, are our king from long ago. You have saved us many times in the land.
אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על-המים 13
You were the one who split apart the sea by your strength; you broke the heads of the sea monsters.
אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים 14
You were the one who crushed the heads of Leviathan, and you gave its body to the desert animals to eat.
אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן 15
You were the one who made springs and rivers flow with water. You made permanent rivers dry up.
לך יום אף-לך לילה אתה הכינות מאור ושמש 16
You created the day, and also the night; you made the moon and the sun.
אתה הצבת כל-גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם 17
You set the boundaries of the earth; you made summer and winter.
זכר-זאת--אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך 18
So keep in mind how the enemy ridiculed you, Lord, and how irreverent people insulted your reputation.
אל-תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל-תשכח לנצח 19
Don't let wild animals kill your turtledoves! Don't abandon your people forever!
הבט לברית כי מלאו מחשכי-ארץ נאות חמס 20
Remember your promises in the agreement, because the land is full of dark places and violence.
אל-ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך 21
Don't let those who suffer be mistreated again. Let the poor and needy praise you for you who are.
קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני-נבל כל-היום 22
Stand up, God, and plead your case. Don't forget how these foolish people insulted you all the time.
אל-תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד 23
Don't ignore what your enemies have said, for their loud accusations against you are getting worse and worse!

< תהילים 74 >