תהילים 74
| משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך | 1 |
[A Psalm] of instruction for Asaph. Wherefore hast thou rejected [us], O God, for ever? [wherefore] is thy wrath kindled against the sheep of thy pasture?
| זכר עדתך קנית קדם-- גאלת שבט נחלתך הר-ציון זה שכנת בו | 2 |
Remember thy congregation which thou hast purchased from the beginning; thou didst ransom the rod of thine inheritance; this mount Sion wherein thou hast dwelt.
| הרימה פעמיך למשאות נצח כל-הרע אויב בקדש | 3 |
Lift up thine hands against their pride continually; [because of] all that the enemy has done wickedly in thy holy places.
| שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות | 4 |
And they that hate thee have boasted in the midst of thy feast; they have set up their standards for signs,
| יודע כמביא למעלה בסבך-עץ קרדמות | 5 |
ignorantly as it were in the entrance above;
| ועת (ועתה) פתוחיה יחד-- בכשיל וכילפות יהלמון | 6 |
they cut down its doors at once with axes as in a wood of trees; they have broken it down with hatchet and stone cutter.
| שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן-שמך | 7 |
They have burnt thy sanctuary with fire to the ground; they have profaned the habitation of thy name.
| אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל-מועדי-אל בארץ | 8 |
They have said in their heart, [even] all their kindred together, Come, let us abolish the feasts of the Lord from the earth.
| אותתינו לא ראינו אין-עוד נביא ולא-אתנו ידע עד-מה | 9 |
We have not seen our signs; there is no longer a prophet; and [God] will not know us any more.
| עד-מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח | 10 |
How long, O God, shall the enemy reproach? shall the enemy provoke thy name forever?
| למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך (חיקך) כלה | 11 |
Wherefore turnest thou away thine hand, and thy right hand from the midst of thy bosom for ever?
| ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ | 12 |
But God is our King of old; he has wrought salvation in the midst of the earth.
| אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על-המים | 13 |
Thou didst establish the sea, in thy might, thou didst break to pieces the heads of the dragons in the water.
| אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים | 14 |
Thou didst break to pieces the heads of the dragon; thou didst give him [for] meat to the Ethiopian nations.
| אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן | 15 |
Thou didst cleave fountains and torrents; thou driedst up mighty rivers.
| לך יום אף-לך לילה אתה הכינות מאור ושמש | 16 |
The day is thine, and the night is thine; thou hast prepared the sun and the moon.
| אתה הצבת כל-גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם | 17 |
Thou hast made all the borders of the earth; thou hast made summer and spring.
| זכר-זאת--אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך | 18 |
Remember this thy creation: an enemy has reproached the Lord, and a foolish people has provoked thy name.
| אל-תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל-תשכח לנצח | 19 |
Deliver not to the wild beasts a soul that gives praise to thee: forget not for ever the souls of thy poor.
| הבט לברית כי מלאו מחשכי-ארץ נאות חמס | 20 |
Look upon thy covenant: for the dark [places] of the earth are filled with the habitations of iniquity.
| אל-ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך | 21 |
let not the afflicted and shamed one be rejected: the poor and needy shall praise thy name.
| קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני-נבל כל-היום | 22 |
Arise, O God, plead thy cause: remember thy reproaches that come from the foolish one all the day.
| אל-תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד | 23 |
Forget not the voice of thy suppliants: let the pride of them that hate thee continually ascend before thee.
