תהילים 74
| משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך | 1 |
Gud! hvorfor har du forkastet os evindelig; din Vrede ryger imod din Græsgangs Hjord.
| זכר עדתך קנית קדם-- גאלת שבט נחלתך הר-ציון זה שכנת בו | 2 |
Kom din Menighed i Hu, som du forhvervede i fordums Tid, som du genløste, til at være din Arvs Stamme, dette Zions Bjerg, som du bor paa.
| הרימה פעמיך למשאות נצח כל-הרע אויב בקדש | 3 |
Opløft dine Trin til de evigt ødelagte Steder; Fjenden har handlet ilde med alting i Helligdommen.
| שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות | 4 |
Dine Modstandere have brølet midt i din Forsamling, de have sat deres Tegn op til Tegn.
| יודע כמביא למעלה בסבך-עץ קרדמות | 5 |
Det ser ud, som naar een hæver Økserne højt imod Træets tætte Grene.
| ועת (ועתה) פתוחיה יחד-- בכשיל וכילפות יהלמון | 6 |
Og nu de Ting, som vare derudi af udskaaret Arbejde, dem have de sønderslaaet med Økser og Hamre.
| שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן-שמך | 7 |
De have sat Ild paa din Helligdom, de have vanhelliget dit Navns Bolig, lige til Jorden.
| אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל-מועדי-אל בארץ | 8 |
De have sagt i deres Hjerte: Lader os kue dem tilsammen; de have opbrændt alle Guds Forsamlingshuse i Landet.
| אותתינו לא ראינו אין-עוד נביא ולא-אתנו ידע עד-מה | 9 |
Vi se ikke vore egne Tegn; der er ingen Profet ydermere og ingen hos os, som ved, hvor længe det skal vare.
| עד-מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח | 10 |
Gud! hvor længe skal Modstanderen forhaane, skal Fjenden foragte dit Navn evindelig?
| למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך (חיקך) כלה | 11 |
Hvorfor drager du din Haand, din højre Haand tilbage? Tag den ud fra din Barm, ødelæg dem!
| ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ | 12 |
Gud er dog min Konge fra fordums Tid, som skaber Frelse midt paa Jorden.
| אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על-המים | 13 |
Du adskilte Havet med din Styrke, du sønderbrød Havuhyrernes Hoveder i Vandene.
| אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים | 14 |
Du knuste Leviathans Hoveder, du gav Folket i Ørken den til Spise.
| אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן | 15 |
Du lod Kilde og Bæk bryde frem, du udtørrede de altid rindende Floder.
| לך יום אף-לך לילה אתה הכינות מאור ושמש | 16 |
Dagen hører dig til, Natten hører dig ogsaa til, du har beredt Lys og Sol.
| אתה הצבת כל-גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם | 17 |
Du har sat alle Jordens Grænser; Sommer og Vinter, dem har du beskikket.
| זכר-זאת--אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך | 18 |
Kom dette i Hu: Fjenden forhaanede Herren, og et Folk af Daarer foragtede dit Navn.
| אל-תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל-תשכח לנצח | 19 |
Giv ikke vilde Dyr din Turteldues Sjæl, glem ikke dine elendiges Liv evindelig!
| הבט לברית כי מלאו מחשכי-ארץ נאות חמס | 20 |
Se til Pagten; thi Jordens mørke Steder ere fulde af Volds Boliger.
| אל-ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך | 21 |
Lad den ringe ikke vende beskæmmet tilbage, lad den elendige og fattige love dit Navn!
| קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני-נבל כל-היום | 22 |
Gud! gør dig rede, udfør din Sag; kom din Forhaanelse i Hu, som dig sker af Daaren den ganske Dag.
| אל-תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד | 23 |
Glem ikke dine Fjenders Røst, dine Modstanderes Bulder, som stiger altid op.
