< תהילים 74 >
משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך | 1 |
亚萨的训诲诗。 神啊,你为何永远丢弃我们呢? 你为何向你草场的羊发怒,如烟冒出呢?
זכר עדתך קנית קדם-- גאלת שבט נחלתך הר-ציון זה שכנת בו | 2 |
求你记念你古时所得来的会众, 就是你所赎、作你产业支派的, 并记念你向来所居住的锡安山。
הרימה פעמיך למשאות נצח כל-הרע אויב בקדש | 3 |
求你举步去看那日久荒凉之地, 仇敌在圣所中所行的一切恶事。
שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות | 4 |
你的敌人在你会中吼叫; 他们竖了自己的旗为记号。
יודע כמביא למעלה בסבך-עץ קרדמות | 5 |
他们好像人扬起斧子, 砍伐林中的树。
ועת (ועתה) פתוחיה יחד-- בכשיל וכילפות יהלמון | 6 |
圣所中一切雕刻的, 他们现在用斧子锤子打坏了。
שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן-שמך | 7 |
他们用火焚烧你的圣所, 亵渎你名的居所,拆毁到地。
אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל-מועדי-אל בארץ | 8 |
他们心里说:我们要尽行毁灭; 他们就在遍地把 神的会所都烧毁了。
אותתינו לא ראינו אין-עוד נביא ולא-אתנו ידע עד-מה | 9 |
我们不见我们的标帜,不再有先知; 我们内中也没有人知道这灾祸要到几时呢!
עד-מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח | 10 |
神啊,敌人辱骂要到几时呢? 仇敌亵渎你的名要到永远吗?
למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך (חיקך) כלה | 11 |
你为什么缩回你的右手? 求你从怀中伸出来,毁灭他们。
ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ | 12 |
神自古以来为我的王, 在地上施行拯救。
אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על-המים | 13 |
你曾用能力将海分开, 将水中大鱼的头打破。
אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים | 14 |
你曾砸碎鳄鱼的头, 把它给旷野的禽兽为食物。
אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן | 15 |
你曾分裂磐石,水便成了溪河; 你使长流的江河干了。
לך יום אף-לך לילה אתה הכינות מאור ושמש | 16 |
白昼属你,黑夜也属你; 亮光和日头是你所预备的。
אתה הצבת כל-גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם | 17 |
地的一切疆界是你所立的; 夏天和冬天是你所定的。
זכר-זאת--אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך | 18 |
耶和华啊,仇敌辱骂, 愚顽民亵渎了你的名,求你记念这事。
אל-תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל-תשכח לנצח | 19 |
不要将你斑鸠的性命交给野兽; 不要永远忘记你困苦人的性命。
הבט לברית כי מלאו מחשכי-ארץ נאות חמס | 20 |
求你顾念所立的约, 因为地上黑暗之处都满了强暴的居所。
אל-ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך | 21 |
不要叫受欺压的人蒙羞回去; 要叫困苦穷乏的人赞美你的名。
קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני-נבל כל-היום | 22 |
神啊,求你起来为自己伸诉! 要记念愚顽人怎样终日辱骂你。
אל-תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד | 23 |
不要忘记你敌人的声音; 那起来敌你之人的喧哗时常上升。