< תהילים 73 >
מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים-- לברי לבב | 1 |
Psalmus Asaph. Defecerunt hymni David filii Iesse. Quam bonus Israel Deus his qui recto sunt corde!
ואני--כמעט נטוי (נטיו) רגלי כאין שפכה (שפכו) אשרי | 2 |
Mei autem pene moti sunt pedes: pene effusi sunt gressus mei.
כי-קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה | 3 |
Quia zelavi super iniquos, pacem peccatorum videns.
כי אין חרצבות למותם ובריא אולם | 4 |
Quia non est respectus morti eorum: et firmamentum in plaga eorum.
בעמל אנוש אינמו ועם-אדם לא ינגעו | 5 |
In labore hominum non sunt, et cum hominibus non flagellabuntur:
לכן ענקתמו גאוה יעטף-שית חמס למו | 6 |
Ideo tenuit eos superbia, operti sunt iniquitate et impietate sua.
יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב | 7 |
Prodiit quasi ex adipe iniquitas eorum: transierunt in affectum cordis.
ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו | 8 |
Cogitaverunt, et locuti sunt nequitiam: iniquitatem in excelso locuti sunt.
שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ | 9 |
Posuerunt in caelum os suum: et lingua eorum transivit in terra.
לכן ישיב (ישוב) עמו הלם ומי מלא ימצו למו | 10 |
Ideo convertetur populus meus hic: et dies pleni invenientur in eis.
ואמרו איכה ידע-אל ויש דעה בעליון | 11 |
Et dixerunt: Quomodo scit Deus, et si est scientia in excelso?
הנה-אלה רשעים ושלוי עולם השגו-חיל | 12 |
Ecce ipsi peccatores, et abundantes in saeculo, obtinuerunt divitias.
אך-ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי | 13 |
Et dixi: Ergo sine causa iustificavi cor meum, et lavi inter innocentes manus meas:
ואהי נגוע כל-היום ותוכחתי לבקרים | 14 |
Et fui flagellatus tota die, et castigatio mea in matutinis.
אם-אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי | 15 |
Si dicebam: Narrabo sic: ecce nationem filiorum tuorum reprobavi.
ואחשבה לדעת זאת עמל היא (הוא) בעיני | 16 |
Existimabam ut cognoscerem hoc, labor est ante me:
עד-אבוא אל-מקדשי-אל אבינה לאחריתם | 17 |
Donec intrem in Sanctuarium Dei: et intelligam in novissimis eorum.
אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות | 18 |
Verumtamen propter dolos posuisti eis: deiecisti eos dum allevarentur.
איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן-בלהות | 19 |
Quomodo facti sunt in desolationem, subito defecerunt: perierunt propter iniquitatem suam.
כחלום מהקיץ-- אדני בעיר צלמם תבזה | 20 |
Velut somnium surgentium Domine, in civitate tua imaginem ipsorum ad nihilum rediges.
כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן | 21 |
Quia inflammatum est cor meum, et renes mei commutati sunt:
ואני-בער ולא אדע בהמות הייתי עמך | 22 |
et ego ad nihilum redactus sum, et nescivi.
ואני תמיד עמך אחזת ביד-ימיני | 23 |
Ut iumentum factus sum apud te: et ego semper tecum.
בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני | 24 |
Tenuisti manum dexteram meam: et in voluntate tua deduxisti me, et cum gloria suscepisti me.
מי-לי בשמים ועמך לא-חפצתי בארץ | 25 |
Quid enim mihi est in caelo? et a te quid volui super terram?
כלה שארי ולבבי צור-לבבי וחלקי--אלהים לעולם | 26 |
Defecit caro mea et cor meum: Deus cordis mei, et pars mea Deus in aeternum.
כי-הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל-זונה ממך | 27 |
Quia ecce, qui elongant se a te, peribunt: perdidisti omnes, qui fornicantur abs te.
ואני קרבת אלהים-- לי-טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל-מלאכותיך | 28 |
Mihi autem adhaerere Deo bonum est: ponere in Domino Deo spem meam: ut annunciem omnes praedicationes tuas, in portis filiae Sion.