תהילים 73
| מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים-- לברי לבב | 1 |
Psalmus Asaph. [Quam bonus Israël Deus, his qui recto sunt corde!
| ואני--כמעט נטוי (נטיו) רגלי כאין שפכה (שפכו) אשרי | 2 |
Mei autem pene moti sunt pedes, pene effusi sunt gressus mei:
| כי-קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה | 3 |
quia zelavi super iniquos, pacem peccatorum videns.
| כי אין חרצבות למותם ובריא אולם | 4 |
Quia non est respectus morti eorum, et firmamentum in plaga eorum.
| בעמל אנוש אינמו ועם-אדם לא ינגעו | 5 |
In labore hominum non sunt, et cum hominibus non flagellabuntur.
| לכן ענקתמו גאוה יעטף-שית חמס למו | 6 |
Ideo tenuit eos superbia; operti sunt iniquitate et impietate sua.
| יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב | 7 |
Prodiit quasi ex adipe iniquitas eorum; transierunt in affectum cordis.
| ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו | 8 |
Cogitaverunt et locuti sunt nequitiam; iniquitatem in excelso locuti sunt.
| שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ | 9 |
Posuerunt in cælum os suum, et lingua eorum transivit in terra.
| לכן ישיב (ישוב) עמו הלם ומי מלא ימצו למו | 10 |
Ideo convertetur populus meus hic, et dies pleni invenientur in eis.
| ואמרו איכה ידע-אל ויש דעה בעליון | 11 |
Et dixerunt: Quomodo scit Deus, et si est scientia in excelso?
| הנה-אלה רשעים ושלוי עולם השגו-חיל | 12 |
Ecce ipsi peccatores, et abundantes in sæculo obtinuerunt divitias.
| אך-ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי | 13 |
Et dixi: Ergo sine causa justificavi cor meum, et lavi inter innocentes manus meas,
| ואהי נגוע כל-היום ותוכחתי לבקרים | 14 |
et fui flagellatus tota die, et castigatio mea in matutinis.
| אם-אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי | 15 |
Si dicebam: Narrabo sic; ecce nationem filiorum tuorum reprobavi.
| ואחשבה לדעת זאת עמל היא (הוא) בעיני | 16 |
Existimabam ut cognoscerem hoc; labor est ante me:
| עד-אבוא אל-מקדשי-אל אבינה לאחריתם | 17 |
donec intrem in sanctuarium Dei, et intelligam in novissimis eorum.
| אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות | 18 |
Verumtamen propter dolos posuisti eis; dejecisti eos dum allevarentur.
| איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן-בלהות | 19 |
Quomodo facti sunt in desolationem? subito defecerunt: perierunt propter iniquitatem suam.
| כחלום מהקיץ-- אדני בעיר צלמם תבזה | 20 |
Velut somnium surgentium, Domine, in civitate tua imaginem ipsorum ad nihilum rediges.
| כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן | 21 |
Quia inflammatum est cor meum, et renes mei commutati sunt;
| ואני-בער ולא אדע בהמות הייתי עמך | 22 |
et ego ad nihilum redactus sum, et nescivi:
| ואני תמיד עמך אחזת ביד-ימיני | 23 |
ut jumentum factus sum apud te, et ego semper tecum.
| בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני | 24 |
Tenuisti manum dexteram meam, et in voluntate tua deduxisti me, et cum gloria suscepisti me.
| מי-לי בשמים ועמך לא-חפצתי בארץ | 25 |
Quid enim mihi est in cælo? et a te quid volui super terram?
| כלה שארי ולבבי צור-לבבי וחלקי--אלהים לעולם | 26 |
Defecit caro mea et cor meum; Deus cordis mei, et pars mea, Deus in æternum.
| כי-הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל-זונה ממך | 27 |
Quia ecce qui elongant se a te peribunt; perdidisti omnes qui fornicantur abs te.
| ואני קרבת אלהים-- לי-טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל-מלאכותיך | 28 |
Mihi autem adhærere Deo bonum est; ponere in Domino Deo spem meam: ut annuntiem omnes prædicationes tuas in portis filiæ Sion.]
